במפגש זה דיברנו על הקשר בין אינפורמציה, תפיסת אינפורמציה והתנהגות, ועל הדרכים השונות והמודלים השונים שיכולים לעמוד בבסיס הקשרים הללו. בפרט דיברנו על כך שתפיסת אינפורמציה משתנה בין פרטים שונים בסיטואציות שונות, ופיתחנו את הטענה שהפרט יכול לבחור בעצמו כיצד הוא רוצה לתפוס את האינפורמציה, ושגורמים כמו זהות ורצון לאישוש מידע-קודם יכולים להשפיע על כך.
בהקשר זה שוחחנו על תוצאות של שני מאמרים. הראשון, של (2018)Alesina et al , בוחן את התפיסה לגבי מוביליות חברתיות (מעבר בין אחוזוני הכנסה). לא רק שנבדקים בארה"ב היו אופטימיים לגבי נתון זה, אלא שתפיסה זו השתנתה בהתאם לצד הפוליטי של הנבדק, והשפיעה על הרצון לחלוקה הוגנת (redistribution). בכך, התפיסה של נתונים שהם לכאורה אובייקטיבים (בדומה לנתונים כמו שיעור אינפלציה / אבטלה) יכולה להיבדל בין קבוצות שונות ולהשפיע על העדפות וקבלת החלטות. בנוסף, דיברנו על מחקר משותף של המציג עם עמיתו, שבו נבחנות התפיסות לגבי תחלואה בווירוס ה-COVID-19 והגורמים לה בשלוש קבוצות (רוב, חרדים וערבים). הנתונים מראים שקבוצות מיעוט מעריכות בצורה הכי פחות מדויקת את התחלואה בקרב קבוצות מיעוט אחרות, וכן מעריכות בצורה מגמתית את הסיבה לתחלואה (נסיבות חיים אל מול הסבר התנהגותי).
לאחר מכן עברנו לשוחח על מחקר משותף של המתדיין עם עמיתו, שבוחן את תפיסת התחלואה בקורונה בארה"ב, ועד כמה היא מבוססת על אינפורמציה מהימנה וקשורה להתנהגות. המחקר נערך בשנה החולפת בזמן בו הקורונה הגיעה לשיא התפשטותה. נראה שיש הבדל מהותי בתשובות הנבדקים לשאלה "כמה אנשים אתה צופה שיחלו במחלת הקורונה בחודש הקרוב במדינתך?" אל מול השאלה "מה הסיכוי הממוצע של מישהו מהמדינה שלך לחלות בקורונה בחודש הקרוב?". בפרט, התשובה לשאלה הראשונה היא די עקבית עם נתונים אובייקטיבים, אך שונה מהתשובה לשאלה השנייה שדווקא מקושרת בצורה טובה יותר להתנהגות האנשים בפועל (למשל, מידת השימוש במסכות). סיימנו בדיון על תוצאות אלו ועל מניעים/מנגנונים תפיסתיים שעשויים להסבירן.
לקריאה נוספת, ראו:
Alesina, A., Stantcheva, S., & Teso, E. (2018). Intergenerational mobility and preferences for redistribution. American Economic Review, 108(2), 521-54.
Alesina, A., Miano, A., & Stantcheva, S. (2020, May). The polarization of reality. In AEA Papers and Proceedings (Vol. 110, pp. 324-28).