במפגש זה דנו בנושא דיסוננס קוגנטיבי. קיבלנו רקע לגבי הטענה שאדם רוצה התאמה בין האמונות שלו על עצמו (או על החברה שבה הוא חי) לבין פעולותיו, וכאשר קיים חוסר איזון (למשל פעולה המנוגדת לתפיסה העצמית) אזי נוצר מתח (דיסוננס) שאותו הפרט ירצה למזער. דיברנו על השיטות השונות שבהן האדם יכול לנקוט, כדוגמת שינוי התנהגות, שינוי אמונות ושינוי התפיסה שלו על פעולותיו.

כמו כן סקרנו את ההשפעות החברתיות הפוטנציאליות שיכולות להיגרם בעקבות דיסוננס קוגנטיבי כגון רציונליזציה של החלטות מורכבות ותופעת האשמת הקורבן. דיברנו על המשקל של תמריצים חיצוניים אל מול פנימיים ועל התנהגות לא מוסרית והמדרון החלקלק שיכול להיווצר כתוצאה מדיסוננס קוגנטיבי. השווינו את תיאוריית הדיסוננס הקוגנטיבי אל מול תיאוריה מקבילה (תיאורית התפיסה העצמית) ודנו בהבדלים בין התיאוריות השונות באופן כללי ובהקשר של מחקר ספציפי של אחת המשתתפות על קבלת החלטות.

בנוסף לכך חשבנו על דיסוננס קוגנטיבי כתופעה אשר חברות שיווק יכולות להיעזר בה. למשל, כאשר חברה מציעה מבצע שעל כל קנייה תינתן תרומה לילדים נזקקים, החברה בעצם נשענת על הרצון של הפרט לא להיות בדיסוננס. למשל, כאשר האדם מאמין שהוא טוב ורוצה לעזור לאנשים נזקקים אבל הוא הולך לקנות מוצרים שאולי ייחשבו למותרות. נדונה השאלה האם תופעה זו הינה שלילית כלשעצמה בהקשר זה, אל מול דוגמאות אחרות (פרסומות לעישון).

לבסוף דיברנו על כיצד נוכל לרתום את הידע שלנו על דיסוננס קוגנטיבי לצורך תמרוץ פעולות חיוביות של הפרט. מכיוון שקיימים מנגנונים שונים למזעור הדיסוננס (שחלקם כוללים שינוי אמונות שאיננו רצוי), חשבנו על דרכים שבהן ניתן לכוון את הפרט לכיוון הפעולה הרצויה חברתית.