במפגש (פתוח) זה דיברנו על בחירת מקצוע, ודנו בנושא מזווית פסיכולוגית תעסוקתית, כלכלית ומשפטית. פתחתנו את הדיון בשאלה "מה ארצה להיות כשאהיה גדול?", מצב המאופיין באי-ודאות גבוהה. דיברנו על שלושה כלים שיש לנו, המשמשים לנו כ"מצפנים תעסוקתיים":
1. נטיות תעסוקתיות – Holland (1985) מסווג אנשים ומקצועות לפי 6 קטגוריות:
doers, האנשים המבצעים, שעובדים עם חפצים; organizers, האנשים המארגנים; persuaders, האנשים המשכנעים; helpers, האנשים עם נטיות סוציאליות וטיפוליות; creators, האנשים שיוצרים תוכן, אמנים ומפיקי אמנות; thinkers, האנשים החושבים, שעוסקים ברעיונות ומנסים למצוא תשובות לשאלות ומחשבות. טיפוסים אלה מסודרים על 6 צירים על פי קרבתם זה לזה: Things, Ideas, People, Sociability, Data, Conformity.
2. ערכים – תיאוריה אוניברסלית ורב-תרבותית שפותחה על ידי שלום שוורץ (1992).
מסווגת ערכים תחת 10 "ערכי-על": Self-direction, Stimulation, Hedonism, Achievement, Power, Security, Conformity, Tradition, Benevolence, Universalism. כל הערכים הם מטרות חיוביות ורצויות, כשאנשים שונים מתעדפים אותם בצורות שונות.
3. תיאוריית השיקולים (גתי, 2014) – גישה יישומית המציגה 32 שיקולים. בשונה מערכים ונטיות, תאוריית השיקולים מתחשבת לא רק בהעדפות אלא גם ברמת ההתפשרות שהאדם מוכן לה לכל שיקול. כשיש התאמה בין השיקולים למקצוע, אנשים מדווחים על שביעות רצון גבוהה מהמקצוע שלהם.
דנו באופן בו אדם בוחר במקצוע, ובאופן בו כל אחד מהכלים יכול לשמש אותו ולהתאים לאילוצים פרקטיים.
משם המשכנו להסתכלות כלכלית על בחירת תחומי לימוד ומקצועות. דנו בחשיבות הנושא משתי נקודות מבט: מקרו-כלכלית ומיקרו-כלכלית, שלאו דווקא מתלכדות. מנקודת מוצא מקרו-כלכלית, אנשים שעובדים במקצועות שהם מתאימים להם זו הקצאה יעילה של כשרונות לעיסוקים; מנקודת מוצא מיקרו-כלכלית, האדם שואל עצמו כיצד למקסם את תועלתו, ומתוך כך עשוי לבחור להשקיע בהון האנושי שלו, אף שזה כרוך בעלויות. בין היתר, המחקר בנושא הדגיש שאנשים מתמיינים למקצועות בהתאם ליתרונות היחסיים שלהם. ראינו איך הספרות הכלכלית בנושא התמודדה עם אתגרים מתודולוגיים הנובעים מאנדוגניות, ודנו בדרכים בהן למשל קומבינציות של תחום, לימוד ומקצוע מאפשרות השוואה מחקרית טובה.
מהזווית המשפטית, העלינו שתי השקפות עולם למעורבות המדינה בשוק העבודה: זווית סוציאל-דמוקרטית וזווית קפיטליסטית. דיברנו על סוגי זכויות שונים בנושאי תעסוקה ועל הצדקות תועלתנית ודאונטולוגית להתערבות המדינה. העלינו את השאלות האם ראוי שהמדינה תתערב בשוק העבודה והאם המדינה צריכה לספק לאזרחים עבודה שגם תספק אותם מבחינה מקצועית. לבסוף, דנו במידת ההתערבות של ישראל ביחס למדינות אחרות.
למידע נוסף, ראו:
Gati, I. (1998). Using career related aspects to elicit preferences and characterize ccupations for a better person environment fit. Journal of Vocational Behavior, 52, 343-356.
Sagiv, L. (2002). Vocational interests and basic values. Journal of Career Assessment, 10, 233-257.