עיבוד ורכישת שפה בגישה בין-תחומית

קבוצה זו עוסקת בעיבוד שפה, רכישת שפה והקשר ביניהן. עיבוד ורכישת שפה נחקרות לעתים קרובות כשתי תופעות קוגניטיביות נפרדות למרות שיש ביניהן קשר הדוק. למשל, בעיבוד השפה היום-יומי ישנו שימוש בידע וכלים אותם השגנו במהלך הרכישה; ומצד שני, מאפייני העיבוד קובעים את קצב וטיב הרכישה. קרא/י עוד.

הטוב הרע והפרה: מפגשים בין-תרבותיים במרחב האיראני

המרחב האיראני, המשתרע מבחינה היסטורית ממסופוטמיה ועד הודו, היה ביתם של קבוצות אתניות ותרבותיות רבות. בקבוצת חברותא זו נבקש להבין את טיב היחסים בין הקבוצות השונות במרחב למן העת העתיקה ועד המאות הראשונות לאסלאם. על שאלותינו ננסה לענות מנקודות מבט דיאכרונית וסינכרונית באמצעות מספר מקרי בוחן, כגון מידת התערותם של קבוצות המיעוט בבירת האימפריה האח'מנית, המגעים בין הספרות הזורואסטרית לזו היהודית, חיי הקהילות יהודיות באיראן בימי הביניים, הסוחרים הסוגדים ומושבותיהם בסין ועוד. קרא/י עוד.

אדפטציה באמנויות: בין זמנים, תרבויות ומדיה

אדפטציה ופרשנות-מחדש הינן אינהרנטיות לעולם האמנות, הספרות, המוסיקה והמופע. כמעט כל מחקר העוסק באמנויות מפגיש את החוקר/ת עם עיבודים חוצי זמן, מקום ומדיה אמנותיים, לאורן של פרספקטיבות תרבותיות משתנות. בקבוצתנו, נבקש ליצור שיח בין תלמידי/ות מחקר ממגוון תחומים במטרה לחקור ולהבין לעומק את תיאוריית האדפטציה ואת הפרקטיקות המגוונות שלה. קרא/י עוד.

זיכרון קולקטיבי בהקשר חברתי תרבותי וטמפורלי

"זיכרון קולקטיבי" הינו מושג סמלי, המתייחס לזיכרון כמעוגן בהווה ומשתנה, ככוח שמתעלה על פני האינטרסים האינדיבידואליים ומנחיל לקולקטיבים תחושות מחויבות ומטרה. מחקרים רבים עוסקים בדינאמיות והסלקטיביות בתהליך היווצרות הסיפורים הקולקטיביים, בתפקיד הזיכרון הקולקטיבי בשיקוף ועיצוב המציאות, כמו גם בגיבוש הנרטיב והזהות של הקבוצה ואשרור תחושת השייכות והקהילתיות. קרא/י עוד. 

טיפול וייעוץ בין-תרבותי

מה הקשר בין טיפול נפשי ובין תרבות? כיצד ניתן להתאים את הטיפול והייעוץ להקשר בין תרבותי? האם עזרה וייעוץ תלויים בערכים? עד כמה העזרה משרתת את ערכי העוזר, ועד כמה את ערכי הנעזר? מה בין עזרה לכפיה? קרא/י עוד. 

יישום גישות ביקורתיות בחקר החומר: בין ארכיאולוגיה לאנתרופולוגיה

בעשורים האחרונים חלו מפנים חשובים במחקר החברתי (ובתוכו האנתרופולגי). אחד המפנים המרכזיים מכונה "המפנה החומרי" ובמסגרתו התרבות החומרית עברה למרכז במת המחקר. חפצים וחומרים פיזיים אינם נחקרים עוד בשוליו של המחקר החברתי, כבבואה המשקפת את תודעת ומחשבת האדם, אלא כסוכנים פעילים ועצמאיים שבכוחם להשפיע על האדם. קרא/י עוד. 

רגשות, פילוסופיה ומה שביניהם

בעשור האחרון החלה פריחה משמעותית ביותר של העיסוק הפילוסופי ברגשות, שנמצאת כעת בשיאה, זאת במקביל לעיסוק גובר ברגשות בתחומים אחרים כמו פסיכולוגיה וכלכלה. במובן מסוים ניתן לומר שהעיסוק הפילוסופי בנושא מאגד בתוכו את ריבוי נקודות המבט של התחומים השונים בנוגע לרגשות ומאתגר את ההנחות השונות של התחומים השונים ומהווה אשנב למורכבותו של מושג הרגש. קרא/י עוד. 

סוגיות מוסריות בעידן המודרני

בעשור האחרון גובר העניין הציבורי בנושא המוסר ברחבי העולם האקדמי ומחוצה לו, כאשר שאלות על מה גורם לבני אדם להפוך למוסריים יותר או פחות נחקרות ממגוון כיוונים. אך בעוד שהמחקר האקדמי בתחום המוסר מעניין חוקרים ממגוון רחב של תחומים – החל מפסיכולוגיה ומנהל עסקים ועד רפואה ומשפטים – רוב מהמחקר ממוקד בתוך דיסציפלינות ספציפיות ולא בוחן את סוגיית המוסר מנקודת מבט רחבה יותר. קרא/י עוד. 

פוליטיקה עכשיו: סוגיות ודילמות במחקר פוליטי של אירועי השעה

אחד האתגרים המשמעותיים במחקר הפוליטי על גווניו השונים נוגע ליכולתו להתמודד עם סוגיות עכשוויות ולתרום תובנות תחת מציאות משתנה. קשיים מתודולוגיים, לצד הצורך האפיסטמולוגי בהתכתבות עם מחקרים קודמים, מביאים לכך שרוב ענייני השעה אינם עולים על שולחנם של העוסקים במחקר הפוליטי. קרא/י עוד.