במפגש זה דנו בנושא חכמת ההמונים. ראשית ענינו על סקר קצר שבמהלכו הוצגו לנו תמונות של צנצנת עם כמות משתנה של סוכריות (כדוגמת התמונה הבאה), והתבקשנו להעריך כמה סוכריות יש בפנים.
לאחר מכן קיבלנו רקע קצר על התפתחות מושג חכמת ההמונים, לפיו ממוצע של שיפוטי קהל עשוי להיות טוב משל מומחה בודד. דנו בשאלה מדוע חכמה יכולה להיות טמונה בהמון, ועד כמה ההמון צריך להיות גדול על מנת לשקף חכמה. הפקנו מכך מסקנות על הצורך בהקשבה לאחרים, ועל המידע שקיים גם בהיעדר הסכמה. להלן ממוצעי התשובות שהתקבלו בסקר עבור צנצנות עם מספרים שונים של סוכריות:
ראינו דוגמאות ליישום הכלי של חכמת ההמונים בהקשרים שונים, כגון בחיזוי התפשטות הקורונה.
לאחר מכן דנו בשאלה האם ההמון תמיד חכם. הזכרנו ארבעה תנאים חשובים לחכמת ההמונים, וביניהם הצורך באי תלות בין השיפוטים, וכן הצורך בגיוון. הזכרנו שבהיעדר אי תלות עלולים להיווצר עדרים שאינם בהכרח כוללים הרבה מידע, ועלולים להתכנס לשיפוטים שגויים.
לאחר מכן דנו בחכמת ההמונים בהקשר של המלצות, כגון דרך איזה כביש לנסוע או באיזו מסעדה לאכול. הזכרנו שאלגוריתמים כגון TripAdvisor או Waze יכולים "להקריב" משתמשים שינסו אפשרויות חדשות על מנת ללמוד על טיבן. בנוסף הזכרנו שאולי לא תמיד נרצה לתת משקל שווה לשיפוטים של כולם, למשל אולי ניתן יותר משקל למומחים.
כמו כן הועלתה האפשרות שחכמת ההמונים לא תעבוד במצבים שבהם נדרשת החלטה קולקטיבית ואנשים בודדים עשויים לרצות לתפוס טרמפ, כגון בקביעת מדיניות מיסוי.
