במפגש זה דנו בתפיסת ההשפעה הגוברת של התקשורת בעיצוב דעות ועמדות (מדיאטיזציה) בעולם המשפט, וההשלכות שיש לתפיסה כזו. בפרט, בחנו כיצד האופן שבו ליטיגטורים תופסים את התקשורת משפיע על יכולתם להשתמש בה ככלי אסטרטגי להשפעה על תוצאות המשפט.

ראשית, שוחחנו על תהליך חלחול התקשורת לעולם המשפט, שהתרחש בעיקר ב-20 השנים האחרונות. במסגרתו, התקשורת נותנת במה לעורכי דין, והם יכולים להשתמש בה ככלי אפקטיבי. הזכרנו כיצד תוצאות משפטים יכולות להיות מושפעות משימוש אסטרטגי כזה בתקשורת (כאשר לכך מצטברות עדויות אישיות). עם זאת, העלינו את הטענה שקשה להבחין מתי ההשפעה התקשורתית אכן מטה תוצאות משפט וכיצד ניתן לשקול השפעה זו בתיקים שונים.

בהקשר התיאורטי הרחב דנו במודלים שונים של השפעת התקשורת על החברה, החל מתיאוריית המחט התת-עורית, דרך מודל ההשפעות המוגבלות ותיאוריית הטיפוח, וכלה במודל החדשני ביותר, אפקט האדם השלישי, אשר גורס כי אנשים נוטים להעריך כי התקשורת משפיעה על אנשים אחרים יותר מאשר על עצמם. בהקשר זה דנו באפקט האדם השלישי כפי שהוא מתבטא אצל עורכי דין.

דנו ביחסי משפט ותקשורת ובפרט בעלייה בהופעתם של עורכי דין בתור פרזנטורים בתכניות שונות, בתדמית הציבורית של ייצוג "נבלים" כפי שהיא משתקפת בתקשורת ובחברה וכן ב-trial by media"" – שבו הנאשם עובר "זובור" תקשורתי. לסיכום חלק זה, דנו במודל משותף של המציגה עם עמיתיה, שמתאר קשרים כיווניים בין ההשפעה הכוללת של ליטיגטורים והשפעה תקשורתית, ובנוסף כולל גורמים ממתנים ומווסתים בקבלת ההחלטות של ליטיגטורים.

לאחר מכן עברנו לדבר על אמונות – וכיצד ניתן למדוד אמונות תחת אי-ודאות. הצגנו את המודל הכלכלי הבסיסי, לפיו לאמונות (הסתברותיות), יחד עם העדפות, יש תפקיד חשוב בהשפעה על התנהגות. הזכרנו שבהתחלה כלכלנים העדיפו להניח הנחות על אמונות במקום למדוד אותן, אך שבשנות ה-90 החלו למדוד ציפיות בצורה ישירה. דנו בבעיה הבסיסית של פערים בין מדידה מונחית-תיאוריה לבין תוצאות אמפיריות, אשר מעלים סימני שאלה לגבי העקביות והמהימנות של מדידת ציפיות.

לסיכום הצגנו כמה עדויות אמפיריות של היעדר עקביות במדידת צפיות. בפרט התעמקנו בהשפעה של שיטת המדידה על תוצאת המדידה אשר יוצרת תצפיות שאינן עקביות אחת עם השניה. דוגמאות לכך הן חלוקת מרחב התוצאות האפשריות (partition dependence), מדידה בשתי צורות שקולות אך שונות (probability vs. frequently), ושימוש בסרגלי מדידה שונים (non-probabilistic scales).

 

לקריאה נוספת, ראו:

מדיאטיזציה:

Davison, W. P. (1983). The third-person effect in communication. Public opinion quarterly, 47(1), 1-15.‏

מדידת אמונות:

Benjamin, D. J. (2019). Errors in probabilistic reasoning and judgment biases. Handbook of Behavioral Economics: Applications and Foundations 1, 2, 69-186.