במפגש זה המשכנו את הדיון בנושא התנהגות (לא) מוסרית. הצגנו את בעיית הקרונית (Trolley problem), הממחישה את ההבדל בין הגישה הקנטיאנית והגישה התועלתנית של בנתהאם באתיקה. בתרחיש אחד של בעיה זו, אנשים מתבקשים לבחור היפותטית אם להסיט רכבת ממסלול שבו היא תהרוג חמישה אנשים למסלול שבו היא תהרוג אדם אחד בלבד; בתרחיש אחר הם מתבקשים לבחור אם לדחוף אדם כבד לעבר מותו על מסלול רכבת, במטרה למנוע את מותם של חמישה אנשים. מחקרים מראים שאנשים מוכנים יותר היפותטית להסיט את הרכבת לעבר האדם הבודד מאשר לדחוף אדם לעבר מסילה. דנו בסיבות אפשריות להבדל בהחלטות, וביניהן מרחק פסיכולוגי שונה מההמתה. לאחר מכן הצגנו את הגישה הקנטיאנית, המציעה שההחלטה בתרחיש השני היא קשה יותר מבחינה מוסרית היות שהיא מערבת שימוש באדם כאמצעי למטרה. מנגד, הגישה התועלתנית אינה מציעה הסבר להבדל בהחלטות, היות שלפיה, ההחלטה המוסרית היא זו שמשיגה את מירב האושר למירב האנשים, ובמקרה זה מצילה בכל תרחיש חמישה אנשים על חשבון אחד. לאחר מכן דנו במחקרים המציעים שאנשים מייחסים ערך שונה לחיי אנשים שונים, למשל על בסיס גיל, מגדר, ותרומה אפשרית לחברה, ועל הסכנות האפשריות הכרוכות ביישום קיצוני של ערכים כאלו על החלטות חיים ומוות.

לאחר מכן דנו במאמר של Green et al. (2001), שהבחינו בין הפרה מוסרית פרסונלית, המערבת פגיעה ישירה בעצמנו או באחר, לבין הפרה לא-פרסונלית. בניסוי שערכו החוקרים, נבדקים ענו על דילמות משני סוגים: דילמות מוסריות פרסונליות (למשל, לחנוק את תינוקך הבוכה במרתף מלא אנשים על מנת שלא יסגיר את מיקומכם לאויב) ודילמות מוסריות לא-פרסונליות (למשל, בחירה בין מדיניות שמערבת 90% סיכוי שלא ייגרמו מיתות ו-10% סיכוי שייגרמו 1,000 מיתות; לבין מדיניות המערבת 92% סיכוי שלא ייגרמו מיתות, ו-8% סיכוי שייגרמו 10,000 מיתות), ועל דילמות לא מוסריות ששימשו כתנאי ביקורת, ונסרקו גלי המוח שלהם ב-fMRI. נמצא שהדילמות המוסריות הפרסונליות מובילות להפעלה גדולה יותר של אזורים במוח המתקשרים לרגשות כגון פחד ושמחה.

בהמשך דיברנו על השפעת התרבות על החלטות מוסריות. תרבות משפיעה הן על השאלה מה נתפס כמוסרי, והן על הנטייה לפעולה רגשית או מחושבת. הזכרנו את המאמר של Han et al. (2014), המיישם את הניסוי של Green et al. (2001) על אמריקאים וקוריאנים על מנת לבחון הבדלי תרבויות. נמצא שאצל האמריקאים הדילמה הפרסונלית דרשה זמן רב יותר לקבלת החלטה מהלא-פרסונלית, בעוד שאצל הקוריאנים לא נמצא הבדל בין זמני קבלת ההחלטה; ובנוסף אצל האמריקאים הופעלו יותר אזורי המוח האחראים על חשיבה אנליטית, בעוד שאצל הקוריאנים הופעלו יותר אזורים האחראים על רגש. דנו בשאלה האם יתכן שההבדלים התרבותיים נעוצים בהבדלים בציות לנורמות או בנורמות עצמן, או אולי בהבדלים בחוק, אשר בעצמו משפיע ומושפע מנורמות.

לאחר מכן דיברנו על החשיבות של תחום ההחלטות המוסריות בהקשר לשיפורים טכנולוגים בתחום הבינה המלאכותית, המאפשרים למשל מכוניות אוטונומיות ושופטים ממוחשבים. דנו בהבדלים שבין תגובה אנושית אוטומטית לבין תכנות מודע של החלטות ממוחשבות, ובשאלה אם נעדיף שופט אנושי או ממוחשב. דיברנו על בעיות אפשריות בשימוש בבינה מלאכותית: (1) על מי יש להטיל את האחריות על החלטות שאינן מוסריות; (2) האם הבינה המלאכותית יכולה למנוע הטיות על בסיס מגדר, גזע וכיוצא באלו; (3) האם יש ערך אבולוציוני בקבלת החלטות על בסיס רגש.

 

לקריאה נוספת, ראו:

Greene, J. D. (2016). Our driverless dilemma. Science, 352, 1514–1515.

Greene, J. D., Sommerville, R. B., Nystrom, L. E., Darley, J. M., & Cohen, J. D. (2001). An fMRI investigation of emotional engagement in moral judgment. Science, 293, 2105–2108.

Han, H., Glover, G. H., & Jeong, C. (2014). Cultural influences on the neural correlate of moral decision making processes. Behavioural Brain Research, 259, 215–228.