במפגש זה דיברנו על התנהגות לא מוסרית, שקרים ורמאויות, ודנו בהיבטים הנורמטיביים, החברתיים  והמשפטיים של התנהגות זו. פתחתנו בדיון על "מהו שקר?" ודיברנו על השקרים שאנחנו רואים בחיי היום-יום כגון רישום כוזב לחברות ביטוח, מחמאה כוזבת למכרינו והבטחות פוליטיות. דנו באבחנה מתי השקר הינו לטובת צרכים אישיים לעומת מניעים פרו-חברתיים, ובנורמות החברתיות שלעתים הן סלחניות ואף מעודדות שימוש בשקרים "לבנים".

לאחר מכן דנו בשאלה מדוע אנשים משקרים (ובכלל נוקטים באקט של רמאות מכוונת): האם זו תוצאה של חישוב עלות-תועלת, כפי שכלכלנים חושבים? האם אנחנו נצמדים לאמות מוסר ונורמות חברתיות? (אשר יכולות להשתנות כתלות בחברה; אולם נשאלת השאלה אם קיים יסוד אוניברסלי/משותף) והאם ברגעי משבר (כגון עוני) ערכי המוסר הללו בכלל חלים?

התעמקנו בספרות הניסויית, שם נבדקים יכולים לשקר על מנת להרוויח כסף, מבלי שמישהו יוכל לגלות את השקר. ראינו שהרבה נבדקים משקרים, אולם לרוב הם לא משקרים "עד הסוף", ודנו בהסברים אפשרים לכך. לאחר מכן בחנו ניסויי המשך שבהם מסתמן שנבדקים משתפים פעולה ברמאות שלהם, ומכאן למדנו שרמאות של נבדק אחד יכולה להוביל לרמאות של נבדק אחר.

לקריאה נוספת, ראו:

Shalvi, S., Dana, J., Handgraaf, M. J., & De Dreu, C. K. (2011). Justified ethicality: Observing desired counterfactuals modifies ethical perceptions and behavior. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 115(2), 181-190.‏

Mazar, N., Amir, O., & Ariely, D. (2008). The dishonesty of honest people: A theory of self-concept maintenance. Journal of marketing research, 45(6), 633-644.‏

Weisel, O., & Shalvi, S. (2015). The collaborative roots of corruption. Proceedings of the National Academy of Sciences, 112(34), 10651-10656.‏