במפגש זה המשכנו בדיון על המשמעות של אי-רציונליות בקבלת החלטות. העמקנו בדיון הפילוסופי הבוחן את האופנים השונים בהם ניתן ליישב בחירות אי-רציונליות עם מערכת העדפות רציונלית או אי-רציונלית, על מנת לקדם מדיניות רווחה. באופן זה, הפילוסופיה סוטה מהדרכים הדסקריפטיביות בהן הפסיכולוגיה והכלכלה לרוב מתייחסות לתורת קבלת ההחלטות, ובוחנת נורמטיבית כיצד נכון למקסם את הרווחה.

שאלנו מדוע בכלל להניח שההעדפות הן רציונליות, ודנו בהצדקות שונות שיש לאקסיומות שונות, כמו טיעון "משאבת הכסף" והצדקה הנובעת מאמת מושגית. דיברנו על מהו מודל טוב לקבלת החלטות רציונליות, ועל הציפייה שלנו ממודל כזה לספק תחזיות ולהסביר בחירות, כתיאוריה מדעית. חזרנו למודל שבו דנו גם במפגש שעבר:

Choices --> Rational Preferences --> Welfare (Well-being/Happiness/Freedom…)

וחזרנו לשאלה כיצד אפשר להבין את מקור הבעיה כאשר המודל נשבר, ואנו רואים בחירות שאינן רציונליות. למשל, אם נניח שההעדפות הן רציונליות, הרי שבחירות לא רציונליות לא מצליחות לשקף את ההעדפות שלנו, ומכאן ברורה ההצדקה הנורמטיבית לתיקון הבחירה על מנת למקסם רווחה.

בחנו דרכים חלופיות שהציע מוביל הדיון להבין את הבעיה, תוך דיון בשאלה כיצד יש לפרש את מושג ה"העדפות", בפרט תוך התמקדות בפרשנות ביהביוריסטית הרואה בהעדפה ייצוג של בחירה, בפרשנות מנטליסטית הרואה בהעדפות מצב מנטלי, ובפרשנות פונקציונלית כמצב ביניים. מכאן דנו בהשלכות של כל פרשנות להעדפות על הצדקות שונות שניתן לתת להתערבות בבחירות על מנת להגיע למצב של מקסום רווחה. מכאן העלנו גם שאלה אתית – האם וכיצד נכון להתערב בבחירות של אנשים על מנת לקדם רווחה, ומה המקום של הנחות על חוסר רציונליות של מקבלי החלטות – בבחירותיהם או בהעדפותיהם – בהתערבויות אלה.

 

ספרות רלוונטית:

Hausman, D. M. (2011). Preference, value, choice, and welfare. Cambridge University Press.‏

Infante, G., Lecouteux, G., & Sugden, R. (2016). Preference purification and the inner rational agent: a critique of the conventional wisdom of behavioural welfare economics. Journal of Economic Methodology, 23(1), 1-25.‏

Thaler, R. H., & Sunstein, C. R. (2009). Nudge: Improving decisions about health, wealth, and happiness. Penguin.