במפגש זה דנו בנושא קבלת החלטות תחת מצבי רוח ורגשות, הן מתוך ראייה הוליסטית של מה זה תהליך קבלת החלטות ואיך מצב רגשי מתקשר לכך והן ברמה הפרקטית שמדגימה באמצעות מחקרים אמפיריים אינטראקציה זו.
פתחנו את המפגש בדיון בשאלה מהי בכלל קבלת החלטות. בהקשר זה הבחנו בין החלטות רציונליות ולא רציונליות, העלנו את האפשרות שאינסטינקטים שאינם מודעים או הרגלים קבועים אינם נחשבים להחלטות, וכן דנו בשאלה אם החלטות מתמשכות כמו לסיים את התואר שהתחלנו ללמוד, או לא לגנוב, נחשבות להחלטה אחת או להרבה החלטות. לאחר מכן הזכרנו את ההגדרה הפסיכולוגית לקבלת החלטות, לפיה קבלת החלטות היא תהליך קוגניטיבי שתוצאתו היא בחירת אמונה או דרך פעולה מבין מספר אפשרויות.
בהמשך לכך דנו במאפיינים שונים של קבלת החלטות, ובהם ההבדל שבין רצון להעדפה והצמצום הקיים במרחב הבחירה, המצפנים (הלא בהכרח רציונליים) שמשפיעים על החלטות, והפרשנות האישית של מקבלי ההחלטות לתוצאות ולהשלכות האפשריות של החלטותיהם. בהקשר לכך, העלנו את האפשרות שיצירתיות בקבלת החלטות פירושה הגדלה או שינוי של מרחב הבחירה. כמו כן, דנו באפשרות שדיסציפלינות שונות ינתחו אחרת את ההשלכות של בחירות שונות (למשל – אם יתנו משקל אך ורק לשיקולים כלכליים או גם לשיקולים נוספים). בנוסף, הזכרנו את חמשת השלבים המקובלים בפסיכולוגיה לקבלת החלטות, ובהם איסוף מידע, היתוך מידע, גיבוש חלופות, שקילת החלופות ובחירת חלופה.
בהמשך עסקנו בשאלה איך רגשות ומצבי רוח משפיעים על קבלת החלטות, כאשר הזכרנו את ההגדרה הפסיכולוגית, לפיה רגשות הם בני חלוף, בעוד שמצבי רוח פחות ניתנים לשינוי והשפעה. הבאנו כדוגמה את הבחירה לצפות בסרטים שמעוררים רגש מסוים כמו עצב. הזכרנו את ההבחנה בין החלטות שמתקבלות על סמך מידע ונתפסות כמוחלטות, לבין החלטות שמתקבלות על סמך רגשות ונתפסות כסובייקטיביות. על פניו עדיף להפנות את המשאבים שלנו לקבלת החלטות על סמך מידע, אך למעשה רגש יוצר מוטיבציה, שבתורה משפיעה על קבלת החלטות והתנהגות. בנוסף דנו בשאלה אם החלטות שנובעות או מונעות מרגשות הן רציונליות או לא.
בהמשך לכך גיבשנו תובנות ממספר מחקרים, לפיהם אנשים שמחים לוקחים פחות סיכונים (Isen & Patrick, 1983), אנשים עצובים לוקחים סיכונים יותר מאשר אנשים חרדתיים (Raghunathan & Tuan Pham, 1999), ואנשים עצובים לאו דווקא מעדיפים מוזיקה עצובה (O'Malley, Seror III, & Friedman, 2016). לבסוף דנו בהבדלים תרבותיים בתפיסת רגשות, בהשפעה של מצבי רוח ורגשות על האזנה למוזיקה, וביתרונות האפשריים הגלומים בחוויית רגשות כגון עצב במקום הדחקתם. ככלל, דנו באפשרות שרגש הוא כלי, מבחינה זו שהוא נותן לנו מידע המסייע לנו בקבלת החלטות.
לסיום דנו במחקר שערך אחד ממשתתפי החברותא העוסק בהשפעה של אירועים רגשיים שליליים (מסירת בשורות קשות למטופלים חולי סרטן) על קבלת החלטות של רופאים (הפניה לבדיקה אבחנתית). מחקר זה מצא שאכן לאחר חוויה רגשית כזו, הייתה עלייה (זמנית) בסיכוי שרופאים ישלחו מטופלים לבדיקות. ניתוח נוסף הראה שהעלייה בשליחה לבדיקות הייתה מוצדקת רפואית, מה שתומך בסברה שהרופאים שמו לב יותר לפרטים לאחר אירוע רגשי. מכאן העלנו מחשבות על המשמעות של תוצאות אלו ועל האופן שבו ניתן להשליך ממחקר זה על מדיניות.
ספרות רלוונטית:
Damasio, A. R. (1996). The somatic marker hypothesis and the possible functions of the prefrontal cortex. Philosophical Transactions of the Royal Society of London. Series B: Biological Sciences, 351(1346), 1413-1420.
Isen, A. M. & Patrick, R., 1983. The effect of positive feelings on risk taking: When the chips are down. Organizational Behavior and Human Performance, 31(2), 194–202.
Loewenstein, G., & Lerner, J. S. (2003). The role of affect in decision making. In R. J. Davidson, K. R. Scherer, & H. H. Goldsmith (Eds.), Handbook of affective sciences (pp. 619–642). Oxford University Press.
O'Malley, E., Seror III, G. A., & Friedman, R. S. (2016). Reinvestigating affect-congruency in music choice: Does misery really love company? Psychomusicology: Music, Mind, and Brain, 26(1), 67–78.
Pfister, H. R., & Böhm, G. (2008). The multiplicity of emotions: A framework of emotional functions in decision making. Judgment and Decision Making, 3(1), 5–17.
Raghunathan, R. & Tuan Pham, M., 1999. All negative moods are not equal: Motivational influences of anxiety and sadness on decision making. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 79(1), 56–77.