פתחנו מפגש זה בדיון בנושא אמנות הסתברותיות ושימוש בשפה הסתברותית. המציג העלה את האפשרות שפער בין הסתברות כפי שאנשים מתארים אותה בשיחות בחיי היום-יום לבין הסתברות כפי שאנשים מעריכים או חווים אותה בפועל יכול לנבוע משימוש בשפה הסתברותית שאינה תואמת את ההגדרה הסטטיסטית. כלומר, אנשים עשויים להיות רציונליים באופן שבו הם תופסים הסתברויות, אך להשתמש בשפה שנחשבת בעינינו כלא מדויקת מאחר והם (והצד השני שלהם בשיחה) אינם מומחים בהסתברות. לאחר מכן דנו במערך ניסוי אפשרי למציאת פונקציה שתוכל לתרגם את האופן שבו אנשים מתארים הסתברויות לאופן שבו הם חווים אותן, ובאופן שבו ניתן להפריד בין הטיות לבין שימוש בשפה.

לאחר מכן המשכנו בנושא אי-הודאות דרך דיון בשאלה מדוע אנשים אינם עוטים מסכות באוטובוס. העלנו אפשרויות שונות לכך, ביניהן נורמות והתנהגות "עדר"-ית, נוחות בהווה אל מול סיכון אפשרי בעתיד, והיעילות הנתפסת של עטיית מסיכות. מכאן דנו בתוצאות המאמר של Kappes et al. (2018). מאמר זה מבחין בין שני סוגי אי-ודאות שעשויה להיות להם השפעה שונה על התנהגות פרו-חברתית: אי-ודאות לגבי התוצאה (outcome uncertainty), לפיה למקבלי ההחלטות חסר ידע לגבי ההשפעה של בחירתם על מצב העולם (למשל, מה ההסתברות שנוסעי האוטובוס האחרים יידבקו בקורונה אם הם עצמם לא יעטו מסיכה); ואי-ודאות לגבי ההשפעה (impact uncertainty), לפיה למקבלי ההחלטות חסר ידע לגבי ההשפעה של מצב העולם על הwell-being- של אדם אחר (למשל, מה ההסתברות למחלה קשה אצל נוסע אוטובוס אחר בהינתן שהוא נדבק). המחקר מצא שאי-ודאות לגבי התוצאה מובילה לירידה בהתנהגות פרו-חברתית, בעוד שאי-ודאות לגבי ההשפעה מובילה לעליה בהתנהגות פרו-חברתית. מכאן עולה שניתן להשתמש באי-ודאות לגבי ההשפעה כדי לעודד התנהגויות פרו-חברתיות.

 

ספרות רלוונטית:

Kappes, Andreas, et al., 2018. Uncertainty about the impact of social decisions increases prosocial behaviour. Nature Human Behaviour 2(8), 573-580.

 

‏