איך אפשר לתאר סקרנות? מה מניע סקרנות? האם אנשים מסוגלים לנהל את הסקרנות שלהם בצורה טובה עבורם? מתי הם עושים זאת בצורה טובה יותר ופחות?

התחלנו בדיון על קיומן של תופעות שונות שנופלות תחת אותה הכותרת של סקרנות: מצד אחד של נושאים שמסקרנים אותנו, אפילו אם אנחנו לא רואים בהם חשיבות או עניין מיוחד, ובכל זאת לא עומדים בדחף. ומצד שני, ישנם גם נושאים שמעניינים אותנו ומסקרנים אותנו ואנחנו לא מתעמקים בהם. דיברנו על ההגדרה לסקרנות כצורך אפיסטמי להשיג מידע, והמשכנו לבחינה של תיאוריות המסבירות סקרנות כפער, צורך שצריך להתמלא. לעומת זאת, תיאוריות אחרות מסבירות סקרנות באופן פונקציונלי, מקסום למידה שבו המידע משמש כפרס.

לאחר מכן, דנו בהבדל שבין דחף, רכיב חם ורגשי של צורך להשיג אינפורמציה, בניגוד לעניין, רכיב קר וקוגניטיבי של הערכה למידת התרומה הפוטנציאלית של ידע. לפי המודל הדו-מימדי שמציעים המציגה ושותפיה למחקר, אפשר למקם שאלות ותופעות מסקרנות במערכת צירים דו-מימדית של עניין ודחף. סקרנות, אם כן, היא שילוב של דחף ושל עניין. בעוד שעניין הוא יציב לאורך החיים, דחף לדעת הוא הרבה יותר דינמי, עולה ויורד במהירות.

בהתאם, אפשר לצפות שהיפוך העדפות יתרחש כאשר ברגע מסוים נהיה סקרניים יותר לגבי שאלה שיש לנו עבורה דחף גבוה ועניין נמוך, אבל בעתיד נהיה סקרנים יותר דווקא לגבי שאלה שיש לנו עבורה עניין גבוה ודחף נמוך.

החוקרים בנו מאגר שאלות וביקשו מאנשים לדרג אותן מבחינת עניין ודחף. כבר בשלב זה עלה ממצא מעניין: נראה שאנשים מתקשים להבחין בעצמם בין הדחף לבין העניין. מתוך הדירוגים, החוקרים בנו זוגות שאלות הנבדלות גם במידת הדחף וגם במידת העניין שהן מעוררות. הם ערכו ניסוי שבו הנבדקים בחרו כל פעם לאיזו תשובה יעדיפו לקבל את התשובה, כאשר חלק מהמשתתפים קיבלו תשובות מיידיות לשאלות ושאר המשתתפים קיבלו תשובות לשאלות רק לאחר שבוע. בתנאי שבו המשתתפים ידעו שיעבור שבוע עד שיקבלו את התשובה, הם בחרו תשובות הגבוהות יותר בעניין ונמוכות יותר בדחף לעומת התנאי שבו המשתתפים ידעו שהם יקבלו תשובה מיידית. עם זאת, בניסוי זה לא נמצא היפוך העדפות.

לאור הממצאים האלה, נבחנו תבניות של כותרות clickbait. ראינו שמסגור כזה של שאלות מעלה את הסקרנות לשאלות מבוססות דחף, במיוחד כשהתשובה מתגלה מיידית ולא בעיכוב של שבוע. בניסוי אחר, שבו התבצע עיכוב קצר יותר בתשובה, של 20 שניות ולא של שבוע, אנשים נטו להעדיף שאלות דחף בתנאי שבו התשובה לשאלות הייתה מיידית, אבל להעדיף שאלות עניין בתנאי שבו היה שיהוי קצר של 20 שניות עד לקבלת התשובה. לבסוף, התעמקנו בתיאוריות שמסבירות סקרנות כפער באינפורמציה, ובהקבלות בין התיאוריה הדו-מימדית לבין קונספטואליזציה של שליטה עצמית או של התאהבות.

ספרות רלוונטית:

Kang, M. J., Hsu, M., Krajbich, I. M., Loewenstein, G., McClure, S. M., Wang, J. T. Y., & Camerer, C. F. (2009). The wick in the candle of learning: Epistemic curiosity activates reward circuitry and enhances memory. Psychological Science, 20(8), 963–973.