במפגש זה דיברנו על גורמים המשפיעים על בחירת קריירה. דנו בכך שבחירה זו, קריטית ככל שתהיה, עלולה להכיל אי-ודאות לגבי המקומות שאליהם באמת נגיע ולגבי שינוי החלטתנו בעתיד. בפרט, השאלה של מה ללמוד (ואיפה) יכולה להיות מושפעת מגורמים רבים כגון תמריצים כלכליים, קשרי משפחה ורשתות חברתיות. עוד דיברנו על האינטראקציה שבין החלטות בנושא אפיק לימודים לבין מידע שמגיע למקבלי ההחלטות ותהליך עיבודו.
תחילה דנו במחקר הבוחן את האפקט של תמריץ כלכלי על ההחלטה אם בכלל ללמוד, ואם כן – איזה תחום, בקרב צעירים בני 22-27. מחקר זה נעזר ברפורמת הפרטת הקיבוצים ובכך שחלק מהקיבוצים הופרטו מוקדם וחלקם מאוחר (ובכך נוצרה הקצאה כמעט רנדומלית). המחקר משתמש בשיטת הפרש ההפרשים על מנת לזהות את האפקט הכספי של הפרטת הקיבוץ על החלטת הצעיר לגבי לימודיו. החוקרים מצאו אפקט משמעותי של כ-4 נקודות האחוז. תוצאה זו מאוששת את ההשערה שתמריץ כלכלי אכן משפיע על בחירת לימודים. זאת ועוד, בחינה של תחומי הלימודים שנבחרו, מעלה שהפרטת הקיבוצים מקושרת ספציפית לעלייה משמעותית בתחומי המדעים המדויקים והמחשבים (לעומת מדעי הרוח והחברה, שבהם לא נצפה שינוי).
לאחר מכן דנו בהשפעה של קבלת אח/אחות בכורים למוסד לימודים על בחירת הלימודים של האח/אחות צעירים. בפרט, דנו במאמר אשר בוחן מערכות שיבוץ המשתמשות בציוני סף לשם קבלה (למשל, ישראל ומערכת השיבוץ לתואר שני בפסיכולוגיה). במאמר השתמשו החוקרים בחוסר רציפות בקבלה ללימודים מסביב לסף, ובטענה שמועמדים שקיבלו ציון שנמצא בדיוק מעל הסף אינם שונים מהותית מאלו שציוניהם נמצאו בדיוק מתחת לסף. במאמר נמצאה השפעה חיובית לקבלה של האח/אחות הבכורים על החלטת האח/אחות הצעירים.
המשכנו בדיון על השפעת מידע על החלטות אלו והזכרנו את אתר עבודאטה, של משרד הכלכלה והתעשייה, אשר תפקידו גם לספק מידע לצעירים לגבי האופי והמשכורות של תפקידים וקריירות שונים, וגם להציע עיסוקים על סמך הטיפוס האישי/מקצועי של הצעיר. משתתפת שהייתה בצוות החשיבה של האתר שיתפה מה היו השיקולים שלהם לגבי שאלוני האישיות שנבחרו ועצם הבחירה להשתמש בשאלוני אישיות.
לבסוף משתתף הציג את המחקר שלו לגבי למידה יוריסטית מציוני מבחן. מחקר זה בוחן את ההשפעה של ציון הפסיכומטרי הראשון שהפרט קיבל, על החלטותיו העתידיות, למשל האם לגשת למבחן נוסף על מנת להתקבל למדעי המחשב/הנדסת חשמל. המאמר מתמקד בציון פסיכומטרי של 600 (הנמוך מסף הקבלה לשני התחומים המדוברים), ומעלה את ההשערה שאנשים יגיבו לציון 600 באופן שונה מאשר לציון 599, על אף שהם לכאורה מאוד דומים. השערה זו, המבוססת על הטיית המספר השמאלי (אשר מתבטאת למשל בכך שמחיר של 9.99 נראה לנו נמוך ממחיר של 10.00 בפער גדול יותר מ-0.01), טוענת כי בעת שאנחנו צריכים לחשוב על האם שווה לנו לגשת לפסיכומטרי נוסף או לעבור למקצוע לימודים אחר, העובדה שקיבלנו לפחות 600 תשפיע עלינו בצורה משמעותית.
נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטקה) מוצאים אישוש להשערה זו. אכן קיימת קפיצה משמעותית בציון החתך 600 בהגשת מועמדות לתחומים אלו (הכוללת שיפור בגרות ו/או מבחני פסיכומטרי נוספים). השפעה זו איננה תחומה רק בטווח הקצר, שכן התנהגות זו מתורגמת בפועל לתעסוקה בתחום ולשכר בפועל. בכך מחקר זה מראה כי האופן שבו שאנחנו תופסים את היכולות שלנו (עם כל ההטיות הפוטנציאליות) אכן משפיע על ההחלטות שלנו.
ספרות רלוונטית:
Abramitzky, R., Lavy, V., & Segev, M. (2019). The effect of changes in the skill premium on college degree attainment and the choice of major (No. w26420). National Bureau of Economic Research.
Altmejd, A., Barrios-Fernández, A., Drlje, M., Goodman, J., Hurwitz, M., Kovac, D., Mulhern, C., Neilson, C., & Smith, J. (2021). O brother, where start thou? Sibling spillovers on college and major choice in four countries. The Quarterly Journal of Economics, 136(3), 1831-1886.