במפגש זה דנו בנושא התנהגות מוסרית ולא מוסרית. פתחנו את המפגש בדיון בשאלה מהי רמאות, והמשכנו בשאלה את מי אנחנו מרמים. התעדכנו בנתונים על כמות הפעמים שבהן אנחנו נוהגים לשקר באופן יומיומי, ובמהלך ראיונות עבודה. הבחנו בין הציפייה הכלכלית הרציונלית לפיה שקר הוא שקילה של עלות מול תועלת לבין המצב בפועל, שבו רמאות היא מוגבלת (limited dishonesty).
דנו בפרדיגמות שונות שבהן נעשה שימוש על מנת למדוד שקרים ורמאות, ודיברנו על האפשרות להסביר את הפער בין מידת הרמאות של אנשים בפועל לציפייה הכלכלית בעזרת תיאוריות המדגישות את החשיבות של שמירה על דימוי עצמי חיובי, כלומר, השאיפה לראות את עצמנו כאנשים טובים ומוסריים, גם במחיר ויתור על רווח. דנו בדוגמאות לכך מתוך מצבים בהם שאנשים יכולים ביתר קלות להצדיק בפני עצמם את הבחירה לרמות, ומתוך מצבים שבהם מסרים הפונים לדימוי העצמי מפחיתים רמאות.
בהמשך לכך דנו בדימוי חברתי, השונה מדימוי עצמי בהיותו ממוקד באחרים: כאן השאיפה היא שאחרים יראו אותנו כאנשים טובים ומוסריים, שוב, גם במחיר ויתור על רווח אפשרי. כלומר, כאן הדגש הוא על המוניטין המוסרי של האדם ("טוב שם משמן טוב"). התעסקנו בשאלה כיצד מניפולציות שונות משפיעות בצורה נפרדת על דימוי עצמי ועל דימוי חברתי.
הבאנו כדוגמה מחקרים התפתחותיים העוסקים ברמאות אצל ילדים בגילאים שונים, וראינו שגם ילדים רגישים למוניטין המוסרי שלהם, ופועלים באופן שעולה בקנה אחד עם שמירה על דימוי חברתי חיובי. ילדים, כמו מבוגרים, רגישים לשאלה האם אחרים צופים בהם ומושפעים מהצורך להצדיק את התנהגותם.
לבסוף דנו במצב תחום המחקר על רמאות, באופן שבו התחום מתקדם דרך רפליקציות מוצלחות וכושלות, ובממצאים עכשוויים שונים.
ספרות רלוונטית:
Abeler, J., Nosenzo, D., & Raymond, C. (2019). Preferences for truth‐telling. Econometrica, 87(4), 1115–1153.
Akerlof, G. A. (1983). Loyalty filters. The American Economic Review, 73(1), 54–63.
Becker, G. S. (1968). Crime and punishment: An economic approach. In The economic dimensions of crime (pp. 13-68). Palgrave Macmillan, London.
Bryan, C. J., Adams, G. S., & Monin, B. (2013). When cheating would make you a cheater: implicating the self prevents unethical behavior. Journal of Experimental Psychology: General, 142(4), 1001–1005.
DePaulo, B. M., Kashy, D. A., Kirkendol, S. E., Wyer, M. M., & Epstein, J. A. (1996). Lying in everyday life. Journal of Personality and Social Psychology, 70(5), 979–995.
Fischbacher, U., & Föllmi-Heusi, F. (2013). Lies in disguise—an experimental study on cheating. Journal of the European Economic Association, 11(3), 525–547.
Fu, G., Heyman, G. D., Qian, M., Guo, T., & Lee, K. (2016). Young children with a positive reputation to maintain are less likely to cheat. Developmental Science, 19(2), 275-283.Gneezy, U., Kajackaite, A., & Sobel, J. (2018). Lying aversion and the size of the lie. American Economic Review, 108(2), 419–453.
Hofmann, W., Brandt, M. J., Wisneski, D. C., Rockenbach, B., & Skitka, L. J. (2018). Moral punishment in everyday life. Personality and Social Psychology Bulletin, 44(12), 1697–1711.
Shalvi, S., Dana, J., Handgraaf, M. J., & De Dreu, C. K. (2011). Justified ethicality: Observing desired counterfactuals modifies ethical perceptions and behavior. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 115(2), 181–190.
Weiss, B., & Feldman, R. S. (2006). Looking good and lying to do it: Deception as an impression management strategy in job interviews. Journal of Applied Social Psychology, 36(4), 1070–1086.
Wiltermuth, S. S. (2011). Cheating more when the spoils are split. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 115(2), 157–168.