מיקום: המחלקה ליחב"ל, האוניברסיטה העברית

נוכחים: 5

מסכם: אופק רימר

נושא: מבוא וכלים לחקר המקרא, פרופ' ברוך שורץ

1. דרך המשל הנבואי בספר יחזקאל י"ז (משל הנשרים והגפן), למדנו על כלים לפירוש הטקסט המקראי.
2. ראשית, ספרות פרשנית:
   1. "מקראות גדולות"
   2. מקרא לישראל, הוצאת מגנוס\ביאליק
   3. The Anchor Bible
   4. סדרת NICOT (New International Commentary on the Old Testament)
   5. מילון מקראי
3. הבנת העברית - דוברי עברית אשר קוראים את הטקסט המקראי יכולים להיות נתונים ב"מלכוד": ההיכרות עם רוב המילים בתנ"ך מטעה, שכן המשמעות שלהן ברוב המקרים שונה מהמשמעות המודרנית המוכרת של המילה. לכן, יש לגשת לספרות הפרשנית וללקסיקונים.
4. נבואת יחזקאל:
   1. רקע היסטורי - המלך צדקיהו, המולך ברשות הבבלים ועובד את מלך בבל נבוכדנצאר, נתון בדילמה: האם להמשיך ולעבוד את בבל "עד יעבור זעם", או להצטרף כמלך חופשי יחד עם מלכי האזור למלך מצרים פסמתיך ה-2, במאבקו נגד הבבלים?
   2. הדילמה מהדהדת את תיאוריית מאזן הכוחות והאיומים ביחב"ל - האם להצטרף לכוח העולה (bandwagoning) ולהסתכן באובדן עצמאות וריבונות, או לייצר קואליציה נגדית במטרה לאזן את הכוח העולה, אבל גם כן להסתכן בכישלון ואובדן ריבונות?
   3. הטקסט הוא משל ברור לדילמה של צדקיהו. על אף שמלך בבל שתל אותו על אדמה טובה רוויית מים, צדקיהו נושא עיניו למלך מצרים.
   4. אבל מדוע אלוהים - בנבואת יחזקאל - כעס על הפנייה של צדקיהו למלך מצרים? מדוע הוא לכאורה מצדד במלך בבל? האם השבועה של צדקיהו למלך בבל בשם ה', והפרתה, היא הסיבה?
   5. דברי הימים אומר שזו הפרת השבועה למלך בבל. פרשנות אחרת היא שאלוהים התכוון שמלך בבל יבוא לירושלים, יצור עליה ויחריב אותה - כפי שבאמת היה; אבל הוא התכוון שזה יהיה אחרי שממלכת יהודה שמרה אמונים למלך בבל, ולכן תיפול על לא עוול בכפה. צדקיהו סיפק לנבוכדנצאר עילה מוצדקת להרוס את ירושלים, ובכך "הרס" את הסיפור האלוהי - החורבן לא קרה מאת אלוהים.
5. עיונים מתודולוגיים:
   1. ה"א היידוע בתנ"ך היא דווקא הפוכה - "הנשר הגדול", משמעו "נשר גדול אחד".  

"ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רכלים שמו" - מחד, ארץ כנען ידועה כארץ ישראל (כמקום גיאוגרפי ברור), מאידך יש למילה כנען עוד פירוש בפני עצמה - רכלים\סוחרים. אם הפירוש בפרק הזה היה של א"י, זה היה פוגם בנמשל - הרי מדובר על הגלייה אל מחוץ