יחב"ל בתנ"ך - מפגש שלישי: ההיסטוריה של תקופת המקרא (26.1.2020)

מיקום: המחלקה ליחב"ל, האוניברסיטה העברית

נוכחים: 5

מסכם: אופק רימר ויניב שטיימץ

נושא: ההיסטוריה של תקופת המקרא, יניב שטיימץ

  1. "תיקון ליל שבועות" יחב"ל:
    1. בשיתוף פעולה עם המחלקה ליחב"ל וועד הסטודנטים של החוג, אנחנו מתכננים לקיים ערב לימוד משותף לכל תלמידי (ומרצי) יחב"ל, מכל התארים. האירוע יתקיים בשעות הערב עד שעות הלילה, ובמרכזו פאנל של קבוצת "יחב"ל בתנ"ך" - כל מי שרוצה, יכין הרצאה של 8-12 דקות בנושא שהוא מתכנן לחקור, ונעשה מעין TED. עוד במסגרת האירוע יהיו פאנלי מרצים בנושאים גלובאליים, כגון משבר האקלים, זהויות והגירה; ומגעלי שיח של סטודנטים לתואר ראשון, בנושאים הקשורים לחג. כרגע התאריך המתוכנן הוא יום רביעי, 27.5 (ערב לפני ערב שבועות). פרטים נוספים בהמשך. 
  2. עיקרי ההרצאה:
    1. פתחנו בהתנצלויות על אי הגעה ואיחורים. ציינו שזה מאוד מבאס את אופק כשאנשים מאחרים, או חלילה לא מגיעים, ואח"כ הוא מסתובב עצוב (עם הסנדוויצ'ים שהוא קנה לכיבוד) כל היום. אז התחייבנו כולנו לעשות מאמץ ולהגיע לכל המפגשים הנותרים ובזמן.
    2. ציינו שהתנ"ך הוא לא ספר היסטוריה ולא מתיימר להיות כזה, ועל כן לדבר על ההיסטוריה של תקופת התנ"ך זה נושא שצריך לקחת בערבון מוגבל. תחמנו עצמנו לתקופה שמתקופת הברונזה המאוחרת (סביב 1500 לפני הספירה) ועד עליית פרס, שיבת ציון ותחילת תקופת בית שני (סביב 500 לפני הספירה).
    3. הצגנו את תקופת הברונזה המאוחרת ואת מועדון המעצמות ששלטו במזרח הקדום, ועשינו הקבלה לקונצרט האירופי בעת החדשה. הראינו שארץ ישראל נשלטה על ידי מצרים, וראינו את ההגיון מהבחינה הזו בסיפור הירידה למצרים של יעקב ובניו.
    4. דיברנו על תקופת המשבר במאה ה 12 לפני הספירה. על נדידות העמים שהפילו את האימפריות הגדולות ועל המשבר האקלימי שייתכן ויצר את תנאי הרעב והקושי שהובילו אליהן. ציינו שאת סיפור יציאת מצרים יש שממקמים בתקופה זו ואיזכרנו את המהפיכה הדתית (מונותאיסטית?) של אחנאתון מלך מצרים שאולי הייתה יכולה להשפיע על התפיסה המונותאיסטית של עבדיו העבריים (אם אכן היו).
    5. דיברנו על עליית הממלכות המקומיות שנכנסו לוואקום השלטוני שנוצר מירידת האימפריות, ועל נסיונותיהם של מלכי אשור במאה ה 9 לפני הספירה להחזיר עטרה ליושנה.
    6. דיברנו על היחסים המורכבים של אשור עם בבל, ערש התרבות המסופוטמית, וכן על הנסיונות של שלמנאסר השלישי להשתלט על אזור ארץ ישראל, אל מול קואליציית 12 המלכים בהובלת אחאב מלך ישראל שלא מופיעה במקרא.
    7. דיברנו על העליות והירידות בעצמתה של אשור בהתאם למלכים ששלטו בה, על תחילת הפיכת המערכת לחד קוטבית בימי תגלת פלאסר השלישי ועל חורבן ממלכת ישראל בימי בנו.
    8. דיברנו על הקשר של כוש למצרים אותה היא כובשת, ועל הדמיון בינו לבין הקשר של אשור לבבל, וכן של יהודה לישראל. וראינו את שלל המקרים בהם מי שבסופו של דבר מחליף את המלך האשורי בתפקיד הוא לא הבן הבכור או יורש העצר המיועד.
    9. דיברנו על מותו של סרגון השני בקרב (דבר שכמוהו לא קרה מעולם), ועל מסעו של בנו סנחריב לדכא את המרד של חזקיהו מיהודה ובני בריתו, ודיברנו על ישועת ירושלים שלא נכבשה ועל ההתנקשות בחייו של סנחריב (20 שנה אחרי. בגלל ענייני ירושה).
    10. דיברנו על הנסיונות של אסרחדון ואשורבניפל להשתלט על מצרים, ועל הבעייתיות בדבר כזה, וראינו את המלחמה של אשור עם בבל בגלל ענייני הירושה.
    11. דיברנו על החלשותה של אשור ועליית בבל. על הברית הבבלית-מדית, אל מול הברית האשורית-מצרית, על מסעו של פרעה נכה לסייע לאשורים והריגת יאושיהו מלך יהודה במגידו, ועל נפילת האימפריה האשורית.
    12. לא הספקנו לדבר על עלייתה של בבל תחת נבוכדנצאר השני, על מרידת יהודה, הגליית מלכה יהויכין והמלכת צדקיהו (ההוא ממשל הנשרים) כמלך ווסאל, על המרד של צדקיהו עצמו בבבל בתמיכת מצרים ועל כיבוש ירושלים, הגליית העילית היהודאית לבבל, וסופה של ממלכת יהודה.
    13. לסיום הזכרנו את ירידתה של בבל, את הכיבוש ללא שפיכות דמים של בבל על ידי כורש, ואת הצהרת כורש.