נוכחים: אילה, אבי, אדר, מיקי ומרצה אורח: ד"ר בוב מארק

את המפגש הקדשנו לפגישה עם ד"ר בוב מארק, שכתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית, והקדיש אותה לבירור השאלה מדוע, גם במציאות של שאיפה לשוויון, והגדרת השוויון כיעד מרכזי של קהילת בית הספר והקהילה העוטפת את בית הספר, לא מצליחים להגיע לשוויון במציאות היומיומית (כפי שמתבטא, למשל, בדומיננטיות של השפה העברית, ובהישגי תלמידים יהודים לעומת הישגי תלמידים ערבים)?

כהכנה למפגש קראנו פרק מתוך עבודתו של בוב, Khalil, Khalil and Khalil

פתחנו את הפגישה בסבב היכרות, בו הסביר כל אחד את הקשר שלו אל שדה המחקר, ובוב הציג את עצמו כחוקר בשדה קרוב: מורה בבית הספר הדו לשוני בנווה שלום/ וואחת אל סלאם, ותושב הכפר.

במהלך השיחה בוב הציג לפנינו את תהליך המחקר, במעבר מעבודת תזה לM.A. לעבודת הדוקטורט, מחקר מקרה קונקרטי למחקר רחב יותר בקהילת בית הספר. הוא תיאר את האתגרים המייחדים את בית הספר, ואת ההיבט המסוים בפעולת בית הספר שהטריד אותו והוביל אותו לחקור את התחום. 

בתשובה לשאלותינו, על המורכבויות האתיות והחברתיות של המחקר בשדה קרוב כל כך, ועל השפעות תחומים אלו על האפשרות להציג עמדה ביקורתית, האיר בוב בעיקר את נקודות החוזק שלו כחוקר בסביבה הטבעית שלו. הוא דיבר על הפתיחות הגדולה שגילו כלפיו המשתתפים, על הנגישות שלו לחומרי המחקר ללא התנגדות מצד המשתתפים, ועל הפתיחות לביקורת שהציג בעבודתו כלפי המוסד ודרכי פעולתו. לדבריו, דווקא הקרבה לשדה היא שאפשרה לו ליצור את אחד המחקרים היותר ביקורתיים (אם לא הביקורתי ביותר) כלפי בתי הספר הדו לשוניים. 

בוב דיבר על השאיפה שלו להפוך את דפוס המחקר הזה לפרקטיקה נפוצה יותר, ולהזמין מורים רבים יותר למסגרת מקצועית- אקדמית שתאפשר להם לחקור את עבודתם, להבין אותה טוב יותר מבחינה תיאורטית, לבקר אותה באופן רפלקסיבי ומעמיק, ולהפיץ את הידע לכלל קהילת המחקר. 

מצאנו את דבריו של בוב מעניינים במיוחד נוכח גישתו הרואה במחקר בשדה קרוב בעיקר יתרון, בשונה מהאופן בו רבים מאיתנו ראו זאת במהלך מפגשי הקבוצה לאורך השנה, כאתגר וכבעיה.