נושאים שעלו לדיון במפגש:
- חשיבות של "התבשלות" בנושא ועל האופן שבו אנחנו כחוקרות מתקדמות במחקר. לפעמים ההתקדמות היא מעגלית ולא לינארית. כלומר, גם דברים שלכאורה "מעכבים" אותנו יכולים בעצם לקדם אותנו.
- מה התרומה של עיסוק דתי, דוגמת שליחות חב"ד בעולם, עבור אותן נשים? כיצד הן תופסות את התפקיד שלהן בהקשר מגדרי ובהקשר דתי?
- דת חיה Lived religion – הצורה שבו אדם חי את דתו באופן סובייקטיבי. מה הם הפרקטיקות הדתיות שאדם עושה כדי למלא את אמונותיו? הדת שבחיי היום יום לעומת הדת הפורמלית והמוסדית. מה קורה כשיש אי הסכמות עם הדת? אילו אלטרנטיבות לפרקטיקות המוצעות עולות? גמישות עם "החוקים" צפויה במקרה של מיסיון, כיוון שיש רצון להחזיר בתשובה אנשים שהם לא דתיים מלכתחילה.
- שימוש בתיאוריה קיימת לעומת פיתוח תיאוריה אלטרנטיבית – התואמת את שדה המחקר הספציפי. האם כדאי להשתמש בתיאוריה קיימת ולהצביע על ההבדלים? או אולי לבנות תיאוריה אחרת? לדוגמה, תיאוריות על "התחזקות" במקום מיסיונריות. בהקשר זה - מה היא המרת דת? האם התחזקות של אדם באותה דת יכול להיחשב למיסיון? אלטרנטיבה נוספת - תיאוריה על "כתות" לעומת מיסיון.
- אתיקה מחקרית: אסור לנו להתחזות ולייצר חברויות כדי להכנס לשדה.
- אתיקה מחקרית: לא להמנע משימוש בתיאוריה רק כי היא לא נוחה לשדה המחקר.
- מעמדן המיוחד של נשים בחב"ד – והקשר לאפשרות שלהן להיות שליחות בעולם. האמונה שלנשים יש תכונות שהופכות אותה לשליחה יותר טובה.
- סוכנות נשית ופוסט-סטורקטואליזם – סוכנות נשית במונחים של דת – פעילות של נשים שחותרת תחת הדת. מחמוד (Mahmud) מדברת על סוכנות\פועלות נשית מיוחדות, שלא צריכה להתריס כנגד הדת, אלא שהן עושות את הדת שלהן בדרכן, והן לא חייבות לחתור תחת הדת.
- התיאוריות שקשורות לנשים והגירה – קשורה לסיטואציה שבה נמצאות שליחות חב"ד, שעוזבות את הארץ ונוסעות לחו"ל.
- מי מגדירה מי היא פמיניסטית? במידה והנחקרות עושות פמיניזם אבל לא מזהות עצמן ככאלה – האם אנחנו יכולות לכנות אותן פמיניסטיות?
- שילוב שיטות – בנוסף לראיונות כדאי גם לערוך סקרים נרחבים, כדי להשיג כמה שיותר מידע על שדה המחקר.