המפגש עסק בניתוח הבעות רגש בהקשר בשני שדות יצירתיים שונים - אמנות פלסטית (ככלי טיפולי) ושירה. אסנת ויינפלד הציגה את המחקר שלה שעוסק בטיפול באמנות בקרב נשים החולות בסרטן השד, ובו היא מציעה עדכון למודל קיים ומבוסס (של בייקר) לניתוח עיבוד רגשי; חיה לוי הציגה את המחקר שלה על השירה של נורית זרחי, ומוטיבים של פצע ואיחוי שמופיעים בה לאור תיאוריות פסיכואנליטיות (במיוחד של קריסטבה וקליין). הדיון בשני המחקרים, בנפרד ובאופן משווה, עסק בשאלות רלוונטיות לכל חברות וחברי הקבוצה, אך הפעם מזווית יותר מופשטת, מטבע החומרים הנחקרים: כיצד מתפרשת הבעת רגש על ידי הסביבה הקולטת ועל ידי החוקרת? מה נכלל בתחומי ההקשר הרלוונטי לפענוח המבע הרגשי? מהם הכלים שעליהם נסמכת הפרשנות? כיצד ניתן לתקף את האבחנות שלנו לגבי טיבו של מבע רגשי? ובאילו אופנים ידע רב-תחומי יכול לשרת את הניתוח?