המפגש הוקדש לעיסוק ברגשות בשיח אותנטי, כתוב או דבור. דנו בשני מאמרים: הראשון (אדוארדס 1999) מציג את הגישה של הפסיכולוגיה הדיסקורסיבית לשימוש במושגי רגש בשיח (מילים כמו כעס, שמחה, גאווה וכיו"ב). לפי גישה זו השימוש במושגי רגש לא נעשה בהכרח כדי לשקף מציאות מנטאלית, אלא הוא ממלא מגוון פונקציות תקשורתיות ורטוריות בהתאם להקשר. המאמר השני (קופר-קוהלן 2009) דן באופן ספציפי בהבעת oh באנגלית, שיכולה לסמן רגשות שונים, ומנותחת בהתחשב בפרוזודיה ובהקשר. המאמר מדגים היטב מחקר בתחום בלשנות האינטראקציה וניתוח השיחה על ביטויים קוליים של רגש.

הדיון בעקבות הקריאה עסק במספר היבטים: נושאים מתודולוגיים הקשורים באיסוף וניתוח חומרים טקסטואלים ובהבדלים בין הדיסציפלינות השונות בהקשר זה; הבדלים ונקודות השקה בין מסגרות מחקריות השואפות להגדיר רגש מבחינה מהותית (ביולוגית ו/או קוגניטיבית) לעומת מסגרות הבוחנות ביטויי רגש מזווית תקשורתית פונקציונלית; ההבדל בין עיסוק בטקסטים שמופיעים בהם מושגי רגש מפורשים לבין עיסוק בביטויי רגש מילוליים או קוליים שלא בהכרח משויכים לקטגורית רגש מסוימת; והמתח בין הנחות תיאורטיות מוקדמות לגבי טיבם של רגשות לבין הגדרה מלמטה-למעלה מתוך הממצאים.