במפגש אשר עסק ברעיון ההכנסה הבסיסית האוניברסלית (UBI) התארח פרופ' ג'וני גל מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע”ש ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים.

ג'וני ציין כבר בתחילת הדברים כי אין וודאות שמדובר ברעיון טוב. עם זאת, השיח סביבו שמאפשר בחינה של מה שקיים בתחום של ביטחון סוציאלי הוא בהחלט שיח מבורך. הארגון שמוביל בשנים האחרונות את קידום האג'נדה של הכנסה בסיסית הוא ארגון BIEN.

ההגדרה הרשמית - תשלום תקופתי בלתי מותנה הניתן לכלל האוכלוסיה על בסיס אינדיבידואלי, ללא מבחן הכנסות או מבחני עבודה.

יש לציין כי עד היום אף מדינה לא הפעילה תכנית הכנסה בסיסית כפי שהיא מתוארת בהגדרה המקורית הרשמית.

מס' היבטים של UBI:

1. היעדר התניה - דגש על אוטונומיה ובחירה של הפרט.

2. ממד מגדרי - ההכנסה על בסיס אישי ולא על בסיס משק בית.

3. שינויים בשוק העבודה - הכנסה בסיסית אוניברסלית "תרים את הרצפה" של ההכנסה ולכן זה עשוי להשפיע על החלטות הקשורות בשוק העבודה.

4. היבט אקולוגי - צמצום הצריכה/ האטת קצב הצמיחה בהנחה שאנשים לא יצטרכו לעבוד שעות רבות ביום אם תובטח להם הכנסה בסיסית אוניברסלית.

5. צמצום מוסדות המדינה - ההנחה היא שהכנסה בסיסית תאפשר לאדם לרכוש שירותים שעד כה סופקו דרך מוסדות שונים וביורוקרטים (ביטוח לאומי, משרד הבריאות וכו'). לכן הפעלת תכנית כזו עשויה לייתר את פעולתם של עובדי מדינה שונים.

6. פתרון בעיית אי מיצוי זכויות - מאחר וזה אוניברסלי ובלתי מותנה, ההנחה היא שמיצוי זכויות יהיה אוטומטי ולא יצריך פעולה אקטיבית של הפרט.

האם UBI הוא כלי להתמודדות עם אי שוויון? מצד אחד הוא מאפשר חלוקה מחדש של משאבים ומצד שני הוא כרוך במיסוי גבוה לצורך מימונו.

קיימות לפחות 3 בעיות מהותיות פוטנציאליות:

1. מבחינה מוסרית - תופעת הטרמפיסט- נשאלת השאלה האם הכנסה בסיסית היא "פרס" לבטלנים.

2. חוסר ודאות באשר לכיוון אליו הולך שוק העבודה וכן לגבי ההשפעה של החלת הכנסה בסיסית על שוק העבודה.

3. עלויות - הכנסה בסיסית נמוכה=עלות גבוהה למשק= השפעה נמוכה על הפרט. אם רוצים הכנסה בסיסית שתאפשר קיום בכבוד אמיתי, העלויות הגבוהות של זה יצריכו שינוי מהותי במשאבים.

לאורך השנים החלו ניסויים במספר ארצות, כשבאופן עקרוני המטרות של הניסויים הללו נחלקו לשתיים: האחת, לבחון מה קורה כאשר מגדילים את האוטונומיה של הפרט. המטרה השנייה - לבחון מה קורה כאשר מבטלים התניה של תעסוקה.

הממצאים הראו שתחושת הרווחה של הפרטים גדלה, תחושות האמון גברו ותחושת האוטונומיה גדלה. עם זאת, כמעט ולא הייתה השפעה על תעסוקה.

בהקשר הזה, יש לציין שרוב הניסויים נערכו לתקופה של שנתיים- הדבר השפיע ועיצב על התנהגות הנחקרים וגם תקופת הזמן לא אפשרה להסיק ממצאים יותר מבוססים.

בסופו של דבר, ההחלטה על UBI היא החלטה פוליטית.

בקרב חברי הקבוצה עלו שאלות ותהיות לגבי היכולת לשמר את מדינת הרווחה גם בהינתן ומחילים תכנית כזו בישראל, שאלות של אזרחות והבניות חברתיות הקשורות באזרחות, זכאות ועבודה.

 

משתתפים/ות:

1. ורד זינגר

2. שחר תימור שלוין

3. שירה לביא

4. יעל רימר כהן

5. שרי ורדי

6. יאיר ברק

7. שירן טייב אלמקיאס