מפגש שני- 29.12.25

במפגש השני קראנו והתדיינו על קטעים ממקורות קלאסיים יהודיים מהעת העתיקה ועד המודרנית. רצינו לחקור מעט את תפיסת העצים והצמחים ביהדות לאורך הדורות. התמקדנו בשלוש תקופות שונות: .1 500- לספירה תקופת בית ראשון (תקופת הברזל) .2 חז"ל ובית שני בין 0-200 לספירה .3 מדרשים אחרי ימי הביניים. יש לקחת בחשבון שהקטעים נכתבו בתקופה שתרבות הייתה חקלאית והאנשים נמצאים הרבה בטבע. החל

מ-200 לספירה אנחנו רואים שיהודיים חיים יותר בערים. הרבה מהתייחסות לעצים היא מהצד האנתרופוצנטרי. ישנם הרבה סיפורים ומשלים שמדמים את האדם לעץ השדה אך לא בכתבים אלו התמקדנו.

.1 ספר דברים פרק כ' פסוקים י"ט-כ': לפי ספר דברים האדם צריך לכרות רק עצי עד שאינם משמשים למאכל, שכן הם ישרתו אותו בעתיד. היום – ישנו חוק הפוך כאשר שמאפשר כריתה רק של עצים נשירים (עצי מטע) ואוסר על כריתה של על עד כאשר רוצים לבנות כביש על שטחים חקלאיים (הפקעה של שטחי חקלאות). אולי השוני נובע מכך שכיום אנחנו מעריכים יותר הצללה מאשר מאכל. בשונה מהיום, בעבר העץ לא היה משאב שכל כך קל להחליף והמשאב העיקרי ממנו היה הפירות.

.3 תלמוד בבלי תענית דף כ״ג א: (בבל במאה ה3-6-) – בתרגום שטיינזלץ: התייחסות לבין דורי, כמו ששתלו לי אבותי ככה גם אני אשתול לדורות הבאים. היום אנחנו חיים בעולם יותר אינדיבידואליסטי, אולי לדבר זה יש השפעה וקיים פחות חשיבה על העבר והעתיד. כיום, גם אם כשינו תכנון מדיני לעתיד רחוק (כ40- שנה קדימה) ישנם שינויים במהלך הזמן שאינם בהכרח מותאמים למה שרצו במקור. מעבר לכך ישנו פער בין התכנון המקורי לבין מה שקורה בפועל.

1ג. פירוש שמואל דוד לוצאטו שד"ל; איטליה במאה ה19-: פרשנים בימי הביניים מדברים על תועלת, אבל הפירוש המאוחר בתפיסה היוונית שמים יותר דגש על עקרונות עמוקים יותר - גם אחרי שאכלנו אנחנו לא רוצים לזרוק או להרוס את העץ. זה לא חד פעמי! לא להיות כפוי טובה, קיימת התייחסות למוסריות והערכה לסביבה הנותנת. התייחסות זו משתנה מאוד אחרי המהפכה התעשייתי שהופכת לגישה בזבזנית של האדם על המקורות שיש לו.

שאלות שעלו במהלך הדיון:

- האם בעבר אנשים התייחסו לזיהום אוויר? זאת כנראה בעיה של העבר הקרוב שכן לפני הצפיפות של בני האדם לא הורגש הזיהום גם אם היה שימוש בשריפה של עצים או דלקים.

- איזו חקלאות הייתה בעבר, ובמה היא שונה היום? אנחנו לא המצאנו את הגלגל - החקלאות הארץ ישראלית בתקופה הרומית הייתה מתקדמת, היה שילוב בין מטעים ותבואה חד שנתית וזריעה של תבואה שונה בכל שנה.

סיימנו את הדיון עם מספר ציטוטים של דוד בן גוריון והתייחסותו לחקלאות וייעור שהיו סוג של אקט פוליטי. ניתנה חשיבות רבה לפריון האדמה והפרחת השממה.