מפגש חמישי- 28.5.26 | לימוד בחברותא

מפגש חמישי- 28.5.26

מפגש חמישי- 28.5.26

במפגש זה דיברנו על הקשר של בריאות הנפש לטבע עירוני, הרצתה לנו אנסטסיה גינזבורג שהיא סטודנטית לדוקטורט באוניברסיטת חיפה בתחום.

כמו שדיברנו במפגשים קודמים, ייעור הוא נושא מורכב מכיוון שמצד אחד אנחנו מעוניינים לצופף את האוכלוסיה כדי לפגוע פחות במרחבים פתוחים (כמו כן בערים גדולות בדרך כלל יש גישה יותר רחבה לרפואה טובה ואיכות חיים גבוהה). מצד שני, אנחנו יודעים שסביבה ירוקה היא חשובה לאדם מכל מיני סיבות. החל מ-2007 אנחנו רואים שכמות האנשים שמתגוררת בערים גדולה מאשר אלה החיים בכפרים. מאז 1990, רואים עלייה של מתמודדי נפש, אם אז מתוך כלל המחלות הנושא הזה היה במקום ה-12, נכון להיום הוא עלה למקום ה-5. קיימים שלל מחקרים המראים את חשיבות טבע עירוני, למשל אנשים שגרים בשכונות ירוקות, רואים הפחתה של 9% בתסמיני דיכאון (מחקר שנעשה במדינות אירופאיות).

קיימות 3 תיאוריות מרכזיות בתחום מדוע טבע חשוב לבריאות הנפשית של האדם (והעירוני במיוחד).

  1. Biophilic hypothesis (Wilson 1984)
    לפי גישה זו לבני אדם יש קשר פנימי וביולוגי לטבע. מחקרים מראים שתאורה, צבעים וצורות המדמות את הטבע עוזרות לאנשים לדווח על רווחה גבוהה יותר בעבודה.
  2. Stress recovery theory (Ulrich 1991)

לפי תיאוריה זו, כדי להתמודד עם סטרס, הגוף צריך להשתמש במאגרים רבים. איך ממלאים מאגרים אלו? הטבע יכול להיות מקור לחידוש כוחות כי זה מרחב משקם, לא מאיים.

  1. Attention restoration theory (Kaplan and Kaplan 1898)

בני אדם צריכים בהירות קוגניטיבית כדי לבצע משימות, חוסר בה עלול להוביל ל תשישות מנטלית. בטבע אין גיוס של צומת לב אקטיבית ולכן זה נותן תחושה של נינוחות ומנוחה.

אז כמה זמן צריך לבלות האדם בפארק כדי שירד הורמון הסטרס בדגימות רוק? המחקרים מראים ש-20 דקות ביום מורידות ב-20% את רמות ההורמון ברוק (Hunter et al 2019). מספר מחקרים הראו שמטופלים שנחפשים לנוף ירוק משתחררים מוקדם יותר מאשפוז. קיימות המלצות של ארגון הבריאות WHO world health organization שנקראת "3\30\300". ההמלצה אומרת שכל אדם צריך לראות לפחות שלושה עצים מהחלון, לגור בשכונה שלפחות 30% כיסוי ירוק בה, להיות במרחק של 300 מטר לפארק הקרוב ביותר.

תאוריה נוספת בתחום היא פירמידת צרכי הטבע. אפשר להסתכל על היחסים שלנו עם הטבע כמו על פירמידת מסלוב. בתחתית הפירמידה יש את היחסים היום יומיים שלנו עם הטבע, ראייה של מגוון ביולוגי וחשיפה לטבע עירוני. ברמה השבועית יש צורך בהליכה פעם אחת לפארק אזורי, ברמה החודשית והשנתית יש צורך לצאת למשהו יותר גדול ורחב, טיול ארוך, טרק או חופשה עם נופים רחבים.

לסיכום אנחנו רואים שישנם מחקרים רבים המעידים על חשיבות של סביבה ירוקה על בריאות נפשית של האדם העירוני, ושיש צורך גדול להטמיע את הקונספטים הללו בחיי היום יום של אנשים ללא אפלייה כתלות ברמה סוציואקונומית או מניעים פוליטיים וזאת על מנת להיטיב עימם.