מפגש ראשון- 25.11.25

 

במפגש הראשון הכרנו אחד את השני, הצגנו את המחקרים שלנו והשיטות בהם אנחנו משתמשים במחקר.

בנוסף, צילה העבירה מצגת המספרת על פטריק גדס אבי התכנון העירוני שהיה פעיל בסוף ותחילת המאה ה-19. במקצועו גדס הוא בוטנאי וביולוג וסוציולוג. לאחד שנחשף לתורה הבודהיסטית סיגל לעצמו ראיה הוליסטית בנוגע לאדם והסביבה שבה הוא מתקיים. גישתו ראתה בעיר מרקם חי שבו חברה, טבע, סביבה ותרבות שזורים זה בזה, ותפקידו של התכנון הוא לייצר איזון בין צרכי האדם לבין סביבתו. גדס ראה חשיבות בסקירה של הגאוגרפיה ותאמה של צרכי האדם לצרכי הטבע. כלומר לבנות לפי מה שמתאים במרחב האקולוגי. ב1925- תכנן גדס את מה שנקרא היום הצפון הישן של תל אביב ורוב התוכנית יצאה לפועל. כיום אנשים רבים מעריכים ושואבים השראה מפעולותיו של גדס. דיברנו על מה המרכיבים של המודל לעירוניות הוליסטית שאנחנו רואים בעיננו, כלומר מה הגורמים שמשחקים תפקיד כדי שהדבר יתקיים בצורה האופטימלית ביותר (וכמובן גם עולה השאלה האופטימלית ביותר למי?). גורמים פוטנציאלים: אקטיביזם חברתי (לדוגמא: הפגנות בבאר שבע של מגמה ירוקה "העירו" את ראש העיר והוא הבטיח לשתול יותר עצים); חינוך (כמו שבגנים חינכו ילדים לא לקטוף פרחים, האם ישנו חינוך הקשור בטבע והליכתיות?); בריאות פיזית; ביולוגיה והשפעה של העץ מעבר להצללה על הסביבה - הורדת טמפ' וכו'.

העלנו את זה שלאור הדברים הללו קיים בעצם קונפליקט של הפיתוח העירוני המודרני אל מול הליכתיות עירונית, תכנון הסביבה והשפעתו על העץ והצללה נכונה. איך ניגשים לזה? אולי הפתרון הוא שונה ולא בהכרח עצים, אלא קירות ירוקים. מה משפיע על החלטות האם לנטוע עצים בעיר? האם ישנו חניון תת קרקעי? דבר זה מונע נטיעה של עצים מכיוון שאין להם הרבה לאן להתרחב עם השורשים. למה בתל אביב יש יותר פעילות לטובת הצללה הלכתיות ברחובות מאשר בירושלים? בנוסף, התחלנו לאסוף מקורות למקרה ונרצה לכתוב בהמשך כדי שנוכל להתבסס על מחקרים בתחום.