במפגש זה הציגה מובילת הקבוצה, נור קאסם מהמחלקה לפסיכולוגיה את מחקרה: "להרגיש ולדבר בשפה של קונפליקט: חוויה רגשית וביטוי רגשי ייחודים לדו-לשוניים באזורי סכסוך". המחקר מתייחס לחוויה והביטוי הרגשי של דו-לשוניים באזורי קונפליקט. לאחר הצגת המחקר נעשה דיון במתודולוגיות שנעשה בהן שימוש ובמשמעות שעולה מכך שקבוצת חוץ, לא מזהה את ההבדלים בהבעות הפנים ומחוות הגוף בין שתי השפות, הן בהקשר התרבותי והן בהקשר של המטענים של השפות.
תקציר המחקר
מחקרים שנערכו על רגש בקרב דו לשוניים מצביעים על כך ששימוש בשפה מווסת את הביטוי הרגשי: שפת האם עמוסה יותר רגשית, והדוברים נוטים להשתמש ולשנן יותר מילים המביעות תוכן רגשי בשפתם הראשונה מאשר בשנייה. המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין שפה, חוויה רגשית וביטוי רגשי באזור קונפליקט. שיערנו כי באזור קונפליקט שבו השפה השנייה נרכשת בהקשר שלילי, שתי השפות עשויות להיות טעונות רגשית. 30 משתתפים פלסטינים-ישראלים צולמו בווידיאו תוך שהם מספרים ארבעה סיפורים אוטוביוגרפיים בערבית, שפתם הראשונה ובעברית, שפתם השנייה, כלומר, סך הכל נאספו במחקר כ-240 סרטונים. לאחר מכך, הם צפו בהקלטות שלהם והתבקשו לדרג עד כמה הם הרגישו רגש חיובי או שלילי בכל רגע נתון בזמן שסיפרו את הסיפור. בנוסף, הם התבקשו לדרג עד כמה הרגישו רגשות ספציפיים כגון שמחה, עצב, שמחה, גאווה, מבוכה - בסולם שנע בין 1 ל 9. שלושה מחקרים בוצעו על מנת לבחון את החוויה הרגשית (מחקר 1) וההבעה רגשית (מחקר 2 ומחקר 3) של המשתתפים בעת שהשתמשו בשפת האם לעומת השפה השניה. במחקר 1 הושוו דירוגי הרגשות של המשתתפים בין שתי השפות. במחקר 2 שוכתבו כל הסיפורים המצולמים, ונערך ניתוח תוכן של הטקסטים לאיתור ביטויים רגשיים אשר חולקו בהמשך על פי מטענם הרגשי (חיובי/שלילי). במחקר 3, משתתפים אמריקאים נאיביים צפו בקטעי הווידיאו של המשתתפים ללא קול ודירגו את מידת האקספרסיביות של המשתתפים בעת שסיפרו את הסיפור בערבית לעומת עברית. אפקט אינטראקציה בין שפה לרגש נמצא הן בחוויה (בתוצאות מחקר 1) והן בביטוי הרגשי (בתוצאות מחקר 2). המשתתפים דיווחו על עוצמה גבוהה יותר של רגשות חיוביים בשפת האם, ערבית, לעומת עברית, וגם בניתוח הלשוני נמצאו יותר מבעים רגשיים חיוביים בערבית לעומת בעברית. לעומת תוצאות מחקר 1 ו 2, לא נמצא הבדל מובהק בין דירוגם של שופטים נאיביים את מידת האקספרסיביות של המשתתפים כשדיברו בשפתם הראשונה או השנייה. ממצאים אלו מעידים על כך, שההבדלים הרגשיים בקרב הדו-לשוניים הם ברמת החוויה וברמת הביטוי השפתי, אך לא בהכרח בהבעות הפנים. ממצאים אלו מעידים על המחיר שיתכן שדו לשוניים משלמים כאשר הם מדברים בשפה שאינה שפתם הראשונה, ועל הייחודיות של האפקט באזורי קונפליקט.