מפגש רביעי (17.2.21): דו לשוניות ומטענים רגשיים בשיח אקדמי

אפרת פריר, דוקטורנטית בחינוך הציגה את המחקר שלה שעוסק בשיח על נושאים אזרחיים שונים במחלוקת. במפגש אפרת התמקדה בהצגת השיח בין סטודנטים/ות ערבים לעומת סטודנטים/ות יהודים. הדיון בקבוצה התמקד בשני מישורים, הקשר בין שפה ורגש ואיך עצם היותה של עברית שפה שהינה בעלת מטען רגשי בקרב ערבים השפיע על החוויה והביטוי הרגשי שלהם. בנוסף, איך יחסי הכוח בין שתי הקבוצות, השפיעו על האופן שבו הסטודנטים הערבים ביטאו את התכנים.

תקציר המחקר:

המחקר עוסק בשיח למידה כתוב דיגיטלי על נושאים אזרחיים שנויים במחלוקת, ומנסה לבחון (1) האם המטען הרגשי של המשתתפים משפיע על איכות השיח, (2) מהם הגורמים המעוררים רגשות במהלך הדיון ו(3) באלו אסטרטגיות משתמשים המשתתפים כדי לווסת את הרגשות במצבים בהם המטען הרגשי בשיח גבוה להרגשתם.

תשעים וארבעה סטודנטים עם שונות מגדרית, דתית ולאומית השתתפו בקורס בו למדו את כללי השיח הראוי, שמעו הרצאות בנושאים אזרחיים וחינוכיים וקיימו לגביהם דיונים כתובים בקבוצות קטנות. לאחר סיום הדיונים, הסטודנטים התבקשו לבחור את הדיונים שהיו בעלי משמעות רגשית עבורם ולכתוב לגביהם רפלקציה.

הדיונים שסומנו על ידי הסטודנטים כמכילים מטען רגשי הושוו לדיונים שלא סומנו ככאלו על פי מספר פרמטרים - מספר התורות, מספר המילים ומספר המהלכים הדיאלוגיים. הרפלקציות נותחו כדי לזהות את הגורמים שמעוררים רגש, ובמספר קבוצות נמצאו רגעים בתוך הדיון שסומנו כמכילים מטען רגשי על ידי מספר חברים מהקבוצה. רגעים אלו נותחו מבחינה איכותית כדי לזהות בתוכם אסטרטגיות שונות לוויסות רגשי.

ממצאי המחקר מראים כי הדיונים בעלי המטען הרגשי לא היו שונים משמעותית מדיונים ללא מטען רגשי מבחינת כל הפרמטרים שנבדקו. רגשות התעוררו הן בגלל הנושא בו עסק השיח והן בגלל צורת ההשתתפות באינטראקציות קבוצתיות במהלך הדיון. זוהו מספר דגמים של אינטראקציה שהובילו לתוצאות שונות מבחינת תהליכי בנית הידע, תהליכי ויסות הרגשות והמטען הרגשי האישי והקבוצתי שדווח. בדגם אידאלי התקיים שיח טעון אך פרודוקטיבי בין שונויות. בדגמים נוספים המטען הרגשי הוביל להסכמה או להימנעות מהשתתפות כדי שלא להכנס לעימות והדבר הביא לדיון שהכיל פחות מהלכים של ארגומנטציה, או לכך שהמשתתפים דיווחו שלא הביאו את עצמם לדיון באופן מלא.

ממצאים אלו מראים כי ניתן לקיים שיח אידאלי בין שונויות, אך מדגישים גם את מקומו של המנחה במקרים בהם הקבוצה מתקשה לנהל שיח המכיל מטען רגשי על נושא שנוי במחלוקת.