במפגש הציגה ראשת הקבוצה, יעל מלין, מאמר לקראת פרסום מתוך הדוקטורט שלה. 

ההשפעות השונות של מיידנפולנס ברמת הפרט נחקרות כבר שנים רבות וידוע כי התרגול מסייע לטיפוח Well-being. המיינדפולנס מגיע במקור מהבודהיזם ונשען על עקרונות של מוסר ופרו חברתיות, אך המחקר האמפירי על השפעות כאלו בתחילת הדרך. במחקר הנוכחי חילקנו באופן רנדומלי 210 סטודנטים לקבוצת מיינדפולנס ושתי קבוצות ביקורת - מוסיקה מרגיעה והרצאה על אמפתיה והגשת עזרה. לפני ההתערבות, המשתתפים מילאו שאלון אמפתיה כתכונה. לאחר ההתערבות, המשתתפים האזינו לראיון ששודר כביכול ברדיו של האוניברסיטה ובו סטודנטית עם מחלה כרונית סיפרה על קשיי כסטודנטית המתמודדת עם מצב כזה. לאחר הראיון נשאלו המשתתפים על תגובתם הרגשית לסטודנטית ועל רצונם להתנדב לארגון המסייע לסטודנטים כאלו. לבסוף, המשתתפים התבקשו להשאיר פרטי קשר לצורך קביעת מועד התנדבות. התוצאות הראו כי יש קשר בין אמפתיה כתכונה לבין התגובה הרגשית כלפי הסטודנטית וכי תרגול המיינדפולנס ממתן קשר זה. כמו כן, המשתתפים מקבוצת המיינדפולנס היו נכונים יותר להתנדב ולהשאיר פרטים ביחס לקבוצות האחרות (50% לעומת 30% בקבוצות ביקורת).

ממצא מעניין מהמחקר אשר הולך יד ביד עם מחקרים עדכניים, הוא כי ההשפעה של מיינדפולנס תלויה באישיות. כך למשל, תרגול מיינדפולנס גורם רק לאנשים שמראש בעלי אמפתיה גבוהה להיות נכונים יותר להגיש עזרה, אך בקרב אנשים בעלי אמפתיה נמוכה התרגול עשוי אפילו להפחית הגשת עזרה. דנו בממצא זה ועלה כי יתכן שהמודעות העצמית שמעלה התרגול מובילה לפעולה מסונכרנת עם הרגש. כמו כן, דנו בבעיות במערך המחקר: המדידה של אמפתיה מראש עלולה לרמוז על נושא המחקר ולהוביל את המשתתפים. כמו כן, המניפולציה - הראיון עם הסטודנטית, דורש בדיקת אמינות שכדאי לבצע במחקר המשך. לבסוף, מחקר המשך צריך לכלול Follow-up בכדי להבין האם האפקט נשמר לאורך זמן.