תמר טאוב (דוקטורנטית, ביה"ס לעבודה הסוציאלית, האוניברסיטה העברית)  – הציגה מתוך ממצאי המחקר האיכותני במסגרת הדוקטורט. תמר קיימה ראיונות עם מתבגרים משתמשי תקשורת תומכת וחליפית שמקלידים באופן עצמאי, בני נוער בגילאי 11 עד 19 עם מוגבלות פיזית – שיתוק מוחין / ניוון שרירים, ונוער עם אוטיזם. בנוסף תמר ראיינה הורים לבני נוער שמשתמשים בתת"ח ומקלידים באופן עצמאי. הממצאים מרתקים ומעניינים ומביאים את קולם של נוער שבד"כ קולם נעדר מן המחקר. גם ההורים מתאים תהליכים משמעותיים ומרגשים סביב גילוי היכולת לשתף במחשבות, רגשות וכו' באמצעות הקלדה, דבר התורם באופן משמעותי לתחושת הזהות והעצמאות של הנוער וכן גם בתפיסה של הוריהם. תמר שיתפה בציטוטים של מתבגרים והורים במסגרת המחקר ולאחר מכן התקיים דיון שכלל תגובות של חברי הקבוצה תוך התייחסות למאמרה של פיונה קמבל שנשלח מראש למשתתפים כדי ללוות את הדיון ולחשוב כיצד נכון להציג את ממצאי המחקר האיכותני.

Campbell, F. K. (2019). Precision ableism: a studies in ableism approach to developing histories of disability and abledment. Rethinking History, 23(2), 138-156.

ירון קובו (דוקטורנט למשפטים באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, ארה"ב), הציג בעל פה דברים הנוגעים בנייר עמדה שאליו הגיב בנוגע לדברים של אדריאן אש שהיתה אישה עיוורת אקטביסטית בתחום המוגבלות. דנו בסוגיה האם נכון לאפשר קיצור בתור לאנשים עם מוגבלות – האם יש בכך משהו פטרוני? במי זה פוגע ובמי לא (הבדלים בין מוגבלות נראית לבלתי נראית) וכן דנו בסוגיה של שילוט וסמלול המייצג אנשים נכים (לרוב מסומן כנכות פיזית אך אין סימון מיוחד לאנשים עם מוגבלות נפשית, עם אוטיזם שגם זקוקים להנגשות). העלנו מחשבות בנוגע לחקיקה והסדרה של נגישות עבור אוכלוסיות שונות עם מוגבלות.

היה מפגש מעשיר ומרתק, מלווה בהשתתפות פעילה מאוד של כל חברי הקבוצה שהגיבו לשני חלקי המפגש בהתעניינות רבה והעלו סוגיות מתודולוגיות ואתיות בנוגע לדברים שהוצגו.

משתתפים: ירון קובו, עינת בן דב, רוני אוליבה, ערן קרויז, חיה גרשוני, הילה קנר, רננה קריסטל, ענת גרינשטיין, צילי ניר, תמר טאוב