המפגש נפתח בתרגול מיינדפולנס. לאחריו, הציגה יעל מלין (ראשת הקבוצה) תוצאות ראשוניות ממחקרה העוסק בהשפעה של מיינדפולנס כתכונה וכמצב רגעי על הנטייה להגיש עזרה, הן בסיטואציות של אלימות והן בסיטואציות אחרות בהן אדם נמצא במצוקה. הממצאים הראשוניים מראים כי אין הבדלים משמעותיים בין קבוצת הניסוי (מיינדפולנס) וקבוצות הביקורת (הרצאה על ויסות-עצמי/מוסיקה מרגיעה) בדיווח לגבי התגובה שלהם לאירוע קורבן-תוקפן ולמקרה של סטודנטית חולה במצוקה. עם זאת, בפועל, כאשר הם נשאלים לפרטיהם לצורך התנדבות וסיוע בנושאים כאלו, נבדקי קבוצת הניסוי נטו להשאיר פרטים ולהתחייב להתנדבות, יותר מאשר נבדקי הקבוצות האחרות. הצעד הבא הוא לבחון בניתוח של תתי קבוצות האם הדיווח על מיינדפולנס כתכונה, לפני ההתערבות, משפיע על תוצאות אלו.
לאחר מכן שוחחנו על מתודולוגיות שונות לחקר מיינדפולנס - מחקר מעבדה כמו זה של יעל אל מול מחקרים העוסקים במיינדפולנס כתכונה ואל מול התערבויות ארוכות טווח, והצבענו על היתרונות והחסרונות בכל אחת מהשיטות. לבסוף התפתח דיון על הקשר בין תרגול מיינדפולנס לבין מוסר, גם בהקשר של התנסות קצרה בתרגול אל מול התרגול כאורח חיים וגם בהקשר של מיינדפולנס כמסורת בודהיסטית אל מול מיינדפולנס מערבי.
נוכחות: מיטל רונן, בת שבע אורני, מור אטלס, נעמה קטן, הגר שלו, ליאן אלמוג נוי, נעה בן דוד, קרן גרינאוצקי, יעל מלין.