במפגש זה הציגה חברת הקבוצה מיטל רונן מאוניברסיטת אריאל את מחקרה העוסק בפיתוח חמלה עצמית בקרב פגועי נפש. להלן סיכום המפגש:

פגועי נפש מתמודדים עם קושי במערכות יחסים הנובע מהימנעות, הסתגרות ותחושת נפרדות. יכולת השיקום וההחלמה שלהם נפגעת מעצם ההתבודדות. הרבה מהשירותים הניתנים בסל השיקום מספקים פיתרונות של 'אחד על אחד' מה ששוב יוצר התבודדות וגם רשימות המתנה ארוכות של מי שזקוק לטיפול. השירותים הקיימים אינם נוגעים בטיפוח רגשות חיוביים וחמלה. 

התערבות קבוצתית מבוססת חמלה לשיפור מערכות יחסים עם ה'עצמי' ועם האחר יכולה להוות פיתרון לסוגיה זו. חמלה הוגדרה על ידי הדלאי לאמה כרגישות לסבל ומחוייבות להקלת הסבל. חמלה עצמית הוגדרה על ידי Neff כחמלה המופנית פנימה תוך התייחסות לעצמי בזמנים קשים בחום ובהבנה. ב20 שנה האחרונות חקר החמלה צבר תאוצה והתגלו ממדים נירופיזיולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים. בין היתר, המחקר מצביע על היכולת להעצים את רגש החמלה על ידי תרגול מיינדפולנס. היכולת תהיות נוכחים ברגע מאפשרת לנו מרחב השתהות בו ניתן לבחור בתגובה חומלת. 

המחקר על חמלה מצביע על יתרונות רבים בטיפוחה - 

אנשים בעלי חמלה מציגים אסטרטגיות התמודדות חיוביות, יכולת ויסות רגשי, תחושה של שייכות חברתית, יכולת לאינטימיות, יותר סיפוק מהחיים ותחושת רווחה מהחיים.

טיפוח חמלה תפחית דפוסים של הימנעות חברתית, חרדה ודיכאון.

השערת המחקר הנוכחי היא כי התערבות קבוצתית מבוססת חמלה לאנשים בעלי מוגבלות נפשית תשפר את היחסים שלהם עם עצמם ועם אחרים. השערה נוספת היא כי מדדי הערכה עצמית וחברתית ימתנו את הקשר בין החמלה והשיפור ביחסים. משתתפי המחקר אשר יופנו על ידי מסגרות סל שיקום יהיו כאלו שמוגדרים כ40% נכים לפחות.  80 משתתפים יופנו רנדומלית לקבוצת הניסוי ולרשימת המתנה. המשתתפים יגיעו למפגש היכרות וימלאו שאלוני הערכה עצמית וחברתית. קבוצת הניסוי תמשיך ל-14 מפגשים שבועיים. המפגשים יכללו שיח קבוצתי ותרגול מדיטציה. במהלכם תתבצע מדידה נוספת של אותם שאלונים. עם תום המפגשים תיערך מדידה נוספת וכל משתתף יפנה את צוות המחקר לאדם קרוב אליו אותו יראיין הצוות בנוגע לשינוי שחל אצל המשתתף. השינוי ימדד גם על ידי מטלה קוגניטיבית. לאחר חצי שנה יועברו השאלונים למשתתפים בפעם האחרונה.

מחקר זה הוא מחקר חלוצי בבדיקת ההשפעה של הקבוצה בפיתוח חמלה.