במהלך המפגש דנו במאמר שהציגה מאיה, ובו סקירת ספרות מחקר, שפורסם כפרק מתוך ספר. כתיבת סקירה ספרותית כפרק או כמאמר בפני עצמו נפוצה במדעי החברה ומהווה סוגה בתוך הכתיבה האקדמית. כתיבה זו מציבה קושי מסויים בפני הכותבים אותה, בעיקר אם אינם מנוסים דיים, בשל הצורך להבנות את הסקירה באופן רציונאלי וידידותי לקורא.

המאמר שהוצג נכתב על ידי גילברט (Gilbert, D. T., Pinel, E. C., Wilson, T. D., Blumberg, S. J., & Wheatley, T. P. (2002). "Durability bias in affective forecasting", In T. Gilovich, D. Griffin, & D. Kahneman (Eds.), Heuristics and biases: The psychology of intuitive judgment (pp. 292–312). Cambridge, England: Cambridge University Press.) המאמר סוקר את תופעת הניבוי השגוי של משך זמן השפעת אירועים רגשיים על נפש האדם.

בהעמידו את התופעה עצמה מתחת לאור הזרקורים, הסקירה כ"סקירה" תפסה מקום משני ולא הכתיבה את אופן הצגת המידע, שהיה עשוי להיכתב באופן קטלוגי, אילו הסקירה הייתה במרכז הבמה.

גילברט משתמש הרבה בהזמנת הקורא לדמיין סיטואציות שונות שעשויות להתרחש בחייו ולשער את מידת השפעתן. תיאורי הסיטואציות מפורטים ומאפשרים לקורא חיבור אמיתי עם הנכתב והעלאת הסיטואציות המתבקשות ביתר קלות. בכך גילברט מושך את הקורא להיות חלק מהטקסט ולא רק קורא חיצוני. אחד המשתתפים בקבוצה הוסיף כי שיטה זו עולה גם ממחקרים פסיכולוגיים שנעשו בנוגע ליכולת העלאת סיטואציות דמיוניות: יש שיתוף פעולה רב יותר כאשר מרבים בפרטים חושיים (ריח הקפה, טיפטוף הגשם על החלון וכדו').