ראשית, שמחנו במפגש הראשון של סמסטר ב' להכיר שתי חברות חדשות: נחמה מונק וסלואה חלבי, שתיהן דוקטורנטיות בתחום הפגיעות המיניות ונשות שטח. נחמה חוקרת את התופעה של פגיעות של נשים ע"י נשים בחברה הדתית-חרדית וסלואה חוקרת תפיסות אנשי חינוך לנוכח התמודדות עם מקרי פגיעות מיניות בתלמידים.
במפגש שוחחנו על האתגרים המרכזיים העומדים לפתחנו לנוכח מציאות הקורונה- מבחינה אישית, מקצועית ומחקרית; איך מוצאים משמעויות חדשות לנוכח זה? על מיקום החוקר בעת הזאת ועל מקומם של המרואיינים שלנו, שחלקם חווים ערעור אפילו גדול יותר של חווית המוגנות שלהם, דווקא במצב של הסתגרות בבית, שנחווה אצל חלקם כמסוכן ביותר.
שוחחנו על המשמעות של הארוע העולמי הזה למחקרים שלנו ולמחקר האיכותני בכלל, כהקשר על-היסטורי, שמשפיע ונוגע בדיוק בסוגיות שאנחנו עוסקים בהן: מוגנות וסיכון, קהילה, תרבות ומשפחה. אנחנו עדיין בעיצומו של המשבר העולמי, אך התחושה היא כי השלכותיו ברמה האנושית דורשות המשגה דינמית ומתפתחת.
לבסוף, "קינחנו" בסוגיה המתודולוגית של ראיונות טלפוניים/זום וסקייפ. על הקושי שבלייצר קרבה ואינטימיות בפלטפורמה דיגיטלית, ועוד בנושא כה רגיש למחקר; מה אומרים המחקרים על היתרונות והחסרונות של המתודולוגיה הזאת וכן המלצות פרקטיות.