במפגש עסקנו בטקסט של פנצולד ופכנר:

Pentzold, C., & Fechner, D. (2020). Data journalism’s many futures: Diagrammatic displays and prospective probabilities in data-driven news predictions. Convergence, 26(4), 732-750. 

 

המאמר בוחן את הדרך שבה עיתונות עוסקת בעתיד ואי-ודאות דרך הפריזמה של עיתונות דאטה, ז'אנר עיתונאי המאופיין בשימוש נרחב בגרפים, ויזואליזציות ודיאגרמות. החוקרים ציפו למצוא מגוון רחב מאוד של צורות ייצוג של העתיד. הם מאפיינים ארבע דרכים של ייצוג העתיד בעיתונות דאטה (Insinuating contingency, Indicating estimated divergence, Explaining probabilities, Featuring multiplicity). בפועל, הם מצאו כי העיתונאים בוחרים להיות מאוד שמרנים, להישען על תחזיות מדעיות, וגרפים פשוטים, מאשר להציג את האופציות השונות של תרחישי העתיד. בדיון בינינו דיברנו על השוני העמוק בין שמרנות זו לבין הממצאים בעבודה של עידן וטלי שעוסקת בייצוגי עתיד של פוליטיקאים.

החלק השני של המפגש התמקד בביקורת עמיתים על מאמר משותף של עידן עמית-דנחי וטלי אהרוני, משתתפות בקבוצה. המחקר עוסק בדרכים בהן פוליטיקאים משתמשים בייצוגים חזותיים של העתיד כחלק מרטוריקת שכנוע פוליטית בבחירות. עידן וטלי מציגות מודל לניתוח טענה חזותית לגבי העתיד לפי שני צירים (claim anchoring ו-aesthetic realism), ומתוך יישום של המודל על מדגם של ציוצים משני סבבי בחירות ב-2019, מגדירות שתי "מסגרות" לרטוריקת עתיד חזותית: תחרות וצרכנות.