מפגש שביעי- 9.6.26
במפגש זה עסקנו בתופעת הצונאמי ובמגוון המנגנונים הגיאולוגיים והגיאופיזיים היכולים להוביל להיווצרותה. את המפגש העביר חן ורדי, דוקטורנט מהחוג לגיאולוגיה, אשר הציג סקירה מקיפה של התהליכים השונים היוצרים גלי צונאמי ואת השפעתם על מערכות טבע ואדם לאורך ההיסטוריה. בחלקו הראשון של המפגש הוצגו המנגנונים המרכזיים להיווצרות צונאמי, ובראשם רעידות אדמה הגורמות להעתקה מהירה של קרקעית הים. בנוסף נדונו מנגנונים נוספים, ובהם גלישות קרקע תת־ימיות, קריסות מצוקים באזורי חוף, וכן התפרצויות געשיות העלולות לגרום להעתקה פתאומית של כמויות מים גדולות וליצירת גלי צונאמי משמעותיים. במהלך הדיון הודגש כי אף שרעידות אדמה הן הגורם המוכר ביותר לצונאמי, קיימים מנגנונים נוספים המסוגלים ליצור גלים הרסניים בקנה מידה מקומי ואף אזורי.
בהמשך התמקד המפגש בים התיכון ובשאלת הסיכון לצונאמי באזורנו. נסקרו עדויות לאירועי צונאמי היסטוריים שהשפיעו על חופי מזרח הים התיכון, ונידונה רמת הסיכון הנוכחית לאוכלוסיות החוף ולתשתיות באזור. המשתתפים דנו באתגרים הכרוכים בהערכת הסיכון ובחשיבות שילובם של נתונים גיאולוגיים, ארכאולוגיים והיסטוריים לצורך הבנת תדירותם ועוצמתם של אירועים מסוג זה.
בחלקו האחרון של המפגש הוצג אחד מאירועי הצונאמי הקיצוניים ביותר הידועים בהיסטוריה של כדור הארץ – פגיעת המטאור שהתרחשה לפני כ־66 מיליון שנה והובילה להכחדת הדינוזאורים. הודגם כיצד פגיעה זו יצרה גלי צונאמי עצומים בקנה מידה עולמי, אשר הותירו עדויות גיאולוגיות הניתנות לזיהוי גם כיום. הדיון סביב אירוע זה הדגיש את הקשר בין אירועים קיצוניים נדירים לבין השפעותיהם ארוכות הטווח על מערכות כדור הארץ.
לסיום התפתח דיון על הקשרים האפשריים בין שינויי האקלים לבין סיכוני צונאמי בעתיד. המשתתפים העלו את האפשרות כי התחממות האקלים והפשרת קרחונים עשויות להגביר את תדירותן של גלישות קרקע באזורים הרריים ובפיורדים, בדומה לאירועים שנצפו בשנים האחרונות בקווי רוחב צפוניים אף שמרבית גלי הצונאמי הנוצרים כתוצאה מגלישות מסוג זה הם מקומיים בהיקפם, הם עלולים להיות הרסניים מאוד בסביבתם הקרובה. המפגש הדגיש את החשיבות של הבנת מכלול המנגנונים היוצרים צונאמי, ואת הצורך לבחון כיצד שינויים סביבתיים ואקלימיים עשויים להשפיע על הסיכונים העתידיים הנלווים לתופעה זו.
