במפגש הציגה חברת הקבוצה סיון נוריאל מחקר חזותי, שנעשה במסגרת תואר שני בבצלאל.
המחקר של סיון מתמקד במורפולוגיה של מילים ממקורות שונים.
מילים שנכנסו לשימוש בשפה העברית העכשווית, שמקורן בערבית, אנגלית, יידיש, גם שיבושים אופנתיים בעקבות רשתות חברתיות (אינסטוש).
סיון הציגה שלבים שונים במחקר: מפיתוח הרעיון, דרך גיבוש שיטה גרפית לניתוח המילים וכן סקיצות גרפיות מקוריות המבוססות על תהליך המחקר, שמהן יתפתח התוצר הסופי.
הדיון במפגש התמקד באיפיון של מחקר כמו של סיון, המתבטא בסופו של דבר בתוצר של תקשורת חזותית.
פרויקט מסוג כזה מצריך מחקר מקדים, גם תיאורטי גם צורני, כדי לגבש תוצר חזותי העומד בפני עצמו.
הועלו שאלות לגבי תפקיד התקשורת החזותית במחקר: באיזה שלב היא נכנסת? האם היא מהווה תוצר סופי או גם יכולה לשמש כמתודה המובילה את המחקר?
איך לשלב בין שיטות מחקר חזותיות, שהן לרב אינטואיטיביות, אסוציטיביות לבין שיטות מחקר תיאורטיות, עיוניות, המצריכות ידע מעמיק?
כיצד ניתן לשלב בין כלים מעשיים, הנרכשים בלימודי מקצוע העיצוב לבין כלים מחקריים אקדמיים?