Session 6 - The Self and Emotions: Seneca's De Ira 2.2-3

Stoic Theories on Emotions and Consent
The group discussed Seneca's theory of emotions, focusing on the conditions that must be met for an emotion to exist. They highlighted the importance of the mind's consent and the distinction between voluntary and involuntary movements. The group also discussed Cicero's views on emotions and the polemic within the Stoic school. They planned to read and discuss passages from Seneca's work, with a focus on the first stage of the emotional process.

Seneca's Anger Theory and Modern Applications
The discussion focused on Seneca's three-step theory of emotions, particularly anger. The group analyzed the Latin text, comparing it to Greek equivalents and exploring the use of military and legal imagery. They debated the translation of certain terms, such as "invitis nobis," and discussed how Seneca's theory applies to modern examples like road rage. The group also considered the historical context of the theory within Stoicism and its relation to concepts of agency and free will.

Stoic Physics and Ethics Integration
In the meeting, the group and Elisa discussed the integration of Stoic physics and ethics, focusing on the concept of ictus animi or the first shock of the mind. They analyzed the distinction between the initial shock and the subsequent reaction, with the group suggesting that the initial shock is involuntary, while the subsequent reaction is voluntary. They also discussed the role of the will in preventing further disturbances in the body. The conversation ended with an open question about the relationship between the will and the physical reactions of the body.

Pity and Immediate Emotional Shock
The group discussed the concept of pity in the context of Seneca's work, emphasizing that it should not be the primary emotional response. They highlighted the shift from theoretical to more personal and exemplary approaches. Eliyahu compared Seneca's approach to Lucretius' discussion of fear of death, suggesting that while we may be affected by past events, we should not let them dictate our actions. The group agreed that these examples are useful for illustrating the immediate shock we may feel, but it does not necessarily mean we should act on that emotion.

Anger in Roman History and Theater
In the meeting, the group discussed the concept of anger in the context of Roman history and theater. They mentioned examples from Roman history where anger was misplaced, such as attacking actors portraying betrayal. They also discussed the idea of catharsis, where emotions are experienced and then suppressed, and how this could be used as a practice to control emotions in real life. The group also discussed Seneca's nephew, Lucanus, who wrote about the Civil War in an epic style. Francesca added to the discussion, mentioning the influence of other philosophers on Seneca's work.

Seneca's View on Emotions and Control
Seneca discusses the nature of emotions and their control, distinguishing between physiological reactions and mental impressions. He argues that certain reactions, like shivering or being startled, cannot be controlled, while others involving imagination can be influenced by reason. Seneca's strategy aims to explain why some motions cannot be controlled, reconciling the Stoic ideal of an unperturbed wise man with the reality of human experiences. The discussion also touches on the differences between Seneca's and Aristotle's views on the ethical value of emotional experiences in theater and literature.

Stoic Philosophy on Emotions and Agency
The group discussed the relationship between motives and affectus, or emotions, in the context of Stoic philosophy. They suggested that emotions require the presence of the mind for them to occur, but also noted that the mind may not always want to be moved by these emotions. The group also explored the concept of nolenthium, or the unwillingness to be moved by certain emotions, and how it relates to the will and agency in experiencing emotions. They used examples from Seneca's work to illustrate these points, including the imagery of a soldier and a horse reacting to a trumpet. The discussion touched on the idea that humans share this problem with animals, as they also make judgments about their emotions.

Chance and Human Reactions Discussed
In the meeting, the group discussed the concept of chance and its impact on human reactions. They used the example of Josh's reaction to rocket sirens in Israel, illustrating how repeated exposure to a stimulus can lead to a conditioned response. The group also touched on the idea of exposure therapy and its application in treating PTSD. They then delved into a discussion about the distinction between mind and body, using Seneca's argument that certain reactions are not passions but rather physical responses to novel situations. The conversation ended with a brief discussion on the concept of "pulse" and its relation to human emotions.

תיאוריות סטואיות על רגשות והסכמה

הקבוצה דנה בתיאוריה של סנקה על רגשות, תוך התמקדות בתנאים הנדרשים לקיומו של רגש. הם הדגישו את חשיבות ההסכמה של הנפש וההבחנה בין תנועות רצוניות לבלתי רצוניות. הקבוצה גם דנה בהשקפותיו של קיקרו על רגשות ובפולמוס בתוך האסכולה הסטואית. הם תכננו לקרוא ולדון בקטעים מכתביו של סנקה, עם התמקדות בשלב הראשון של תהליך הרגש.

תיאוריית הכעס של סנקה ויישומים מודרניים
הדיון התמקד בתיאוריה התלת-שלבית של סנקה על רגשות, במיוחד כעס. הקבוצה ניתחה את הטקסט הלטיני, השוותה אותו למקבילות יווניות ובחנה את השימוש בדימויים צבאיים ומשפטיים. הם דנו בתרגום של מונחים מסוימים, כגון "invitis nobis", ובחנו כיצד תיאוריית סנקה חלה על דוגמאות מודרניות כמו כעס בכביש. הקבוצה גם שקלה את ההקשר ההיסטורי של התיאוריה בתוך הסטואיזם ואת הקשר שלה למושגים של סוכנות ורצון חופשי.

שילוב פיזיקה ואתיקה סטואית
במפגש, הקבוצה ואליסה דנו בשילוב של פיזיקה ואתיקה סטואית, תוך התמקדות במושג 'ictus animi' או ההלם הראשון של הנפש. הם ניתחו את ההבחנה בין ההלם הראשוני לתגובה שלאחר מכן, כאשר הקבוצה הציעה שההלם הראשוני הוא בלתי רצוני, בעוד שהתגובה שלאחר מכן היא רצונית. הם גם דנו בתפקיד הרצון במניעת הפרעות נוספות בגוף. השיחה הסתיימה בשאלה פתוחה על הקשר בין הרצון לתגובות הפיזיות של הגוף.

רחמים והלם רגשי מיידי
הקבוצה דנה במושג הרחמים בהקשר לכתביו של סנקה, תוך הדגשה שהוא לא צריך להיות התגובה הרגשית הראשונית. הם הדגישו את המעבר מגישה תיאורטית לגישה אישית ומופתית יותר. אליהו השווה את גישתו של סנקה לדיון של לוקרציוס בפחד מהמוות, והציע שלמרות שאנו עשויים להיות מושפעים מאירועים בעבר, אין לתת להם לקבוע את פעולותינו. הקבוצה הסכימה שדוגמאות אלו מועילות להמחשת ההלם המיידי שאנו עשויים להרגיש, אך אין זה אומר בהכרח שעלינו לפעול על פי אותו רגש.

כעס בהיסטוריה ובתיאטרון הרומי
במפגש, הקבוצה דנה במושג הכעס בהקשר להיסטוריה ולתיאטרון הרומי. הם הזכירו דוגמאות מההיסטוריה הרומית שבהן הכעס היה לא במקומו, כגון תקיפת שחקנים שגילמו בגידה. הם גם דנו ברעיון הקתרזיס, שבו רגשות נחווים ואז מדוכאים, וכיצד ניתן להשתמש בכך כתרגול לשליטה ברגשות בחיים האמיתיים. הקבוצה גם דנה באחיינו של סנקה, לוקאנוס, שכתב על מלחמת האזרחים בסגנון אפי. פרנצ'סקה הוסיפה לדיון, והזכירה את השפעתם של פילוסופים אחרים על כתביו של סנקה.

השקפתו של סנקה על רגשות ושליטה
סנקה דן בטבע הרגשות ובשליטה עליהם, תוך הבחנה בין תגובות פיזיולוגיות לרשמים מנטליים. הוא טוען שתגובות מסוימות, כמו רעד או בהלה, אינן ניתנות לשליטה, בעוד שאחרות, הכוללות דמיון, יכולות להיות מושפעות מההיגיון. האסטרטגיה של סנקה שואפת להסביר מדוע תנועות מסוימות אינן ניתנות לשליטה, תוך פיוס האידיאל הסטואי של אדם חכם שאינו מופרע עם מציאות החוויות האנושיות. הדיון נגע גם בהבדלים בין השקפותיהם של סנקה ואריסטו על הערך האתי של חוויות רגשיות בתיאטרון ובספרות.

פילוסופיה סטואית על רגשות וסוכנות
הקבוצה דנה בקשר בין מניעים ל-'affectus', או רגשות, בהקשר לפילוסופיה הסטואית. הם הציעו שרגשות דורשים את נוכחות הנפש כדי להתרחש, אך גם ציינו שהנפש לא תמיד רוצה להיות מונעת על ידי רגשות אלו. הקבוצה גם חקרה את המושג 'nolenthium', או חוסר הרצון להיות מונע על ידי רגשות מסוימים, וכיצד הוא קשור לרצון ולסוכנות בחוויית רגשות. הם השתמשו בדוגמאות מכתביו של סנקה כדי להמחיש נקודות אלו, כולל הדימוי של חייל וסוס המגיבים לחצוצרה. הדיון נגע ברעיון שבני אדם חולקים בעיה זו עם בעלי חיים, שכן גם הם מבצעים שיפוטים על רגשותיהם.

דיון על מקריות ותגובות אנושיות
במפגש, הקבוצה דנה במושג המקריות והשפעתה על תגובות אנושיות. הם השתמשו בדוגמה של תגובתו של ג'וש לאזעקות טילים בישראל, כדי להמחיש כיצד חשיפה חוזרת לגירוי יכולה להוביל לתגובה מותנית. הקבוצה גם נגעה ברעיון של טיפול בחשיפה ויישומו בטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). לאחר מכן הם העמיקו בדיון על ההבחנה בין נפש לגוף, תוך שימוש בטענתו של סנקה שתגובות מסוימות אינן תשוקות אלא תגובות פיזיות למצבים חדשים. השיחה הסתיימה בדיון קצר על מושג "הדופק" וקשרו לרגשות אנושיים.