עדות, זיכרון וטראומה בתרבות, בהיסטוריה ובפסיכואנליזה

מטרת הקבוצה היא לייצר שיח רב-תחומי על אודות עדות, זיכרון וטראומה בזיקה היסטורית לאירועי זמננו. תיאוריית העדות התנסחה כתוצאה מהמשבר ההיסטורי והתרבותי במאה העשרים, ובעיקר סביב ההיבטים ההרסניים של מלחמת העולם השנייה והשואה שהובילו למשבר עדות רדיקלי כ"התרחשות היסטורית חסרת תקדים של 'אירוע-בלא-עד' ... שעצם טבעו הוא להכחיד את העדים לו" (שושנה פלמן ודורי לאוב 1992). משבר זה עיצב שדה מחקר חדש הדן בזיקות שבין נרטיב להיסטוריה, בין אמנות לזיכרון ובין דיבור להישרדות. בהמשך למחקרם הייחודי של פלמן ולאוב נבקש להמשיך ולנסח כקבוצה "תיאוריה של עדות", תוך דיון על אודות היחסים הפרפורמטיביים, לעיתים הלא-ייצוגיים, בין מופעים  אמנותיים ותרבותיים לבין הלא-מודע של העדות, הזיכרון והטראומה ההיסטוריים והעכשוויים.

בקבוצה ישתתפו דוקטורנטיות/ים מחוגים שונים; החוג להיסטוריה, החוג לספרות, החוג לתולדות האמנות, המחלקה לפסיכולוגיה, המחלקה לתקשורת ועיתונאות, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, התכנית ללימודי תרבות – וכל מי שמחקרה/ו נוגע בדרך זו או אחרת בסוגיות אלה. כך, נבקש לייצר דיון מפרה בין תחומי מחקר שונים ולנסח את האופן שבו סוגיית העדות באה לידי ביטוי בתרבות העכשווית, תוך דיון על הפער שבין היסטוריה לנרטיב, היבטים נפשיים וחברתיים של עדות טראומטית, תיעוד עצמי והישרדות, הבנייה ופירוק של היסטוריה וזיכרון קולקטיבי, והאופן שבו סוגיות אלה מגולמות במופעים שונים של עדות, זיכרון וטראומה בתרבות החזותית ובפרקטיקות של היומיום בעת הזו.

להשתתפות ופרטים נוספים: liorbenissan@gmail.com