הפגישה החלה בהיכרות קצרה ותיאום ציפיות. המשתתפים פירטו על הנסיון והעניין שלהם בסטטיסטיקה בייסיאנית. הוצגה התוכנית למהלך הסמסטר, ונעשה דיון בנוגע למיקוד בנושאים ספציפיים בהם נתמקד בשנה. באופן כללי הוחלט על מבנה כללי שבו נדון בכל נושא למשך מספר מפגשים, בהם נקרא יחד מאמרי מפתח, וניישם באופן מעשי למחקרים של המשתתפים בקבוצה.
במהלך המפגש הוצגה הבעיה של קבלת השערת האפס בסטטיסטיקה המסורתית, תוך דיון במאמר שדן בפוטנציאל של סטטיסטיקה בייסיאנית לפתרון בעיות אלו.
Kruschke, J. K. (2011). Bayesian assessment of null values via parameter estimation and model comparison. Perspectives on Psychological Science, 6(3), 299-312.
במפגש זה עסקנו בשיטות שאינן בייסיאניות לפתרון בעיית קבלת השערת האפס - ובפרט בEquivalence testing, ושיטת ניימן-פירסון לבדיקת השערות:
קריאה:
Perezgonzalez, J. D. (2015). Fisher, Neyman-Pearson or NHST? A tutorial for teaching data testing. Frontiers in psychology, 6.
Walker, E., & Nowacki, A. S. (2011). Understanding equivalence and noninferiority testing. Journal of general internal medicine, 26(2), 192-196
במהלך המפגש המשכנו לדבר על המאמרים מהמפגש הקודם, ודיברנו על החישבות של קביעת הprior של הH1 בקבלת השערת האפס בסטטיסטיקה בייסיאנית.
Dienes, Z. (2014). Using Bayes to get the most out of non-significant results. Frontiers in psychology, 5
המפגש הוקדש לפגישת עבודה משותפת, בה התחלקנו לקבוצות שעבדו על פרוייקטים שמתייחסים להשוואה בין השיטות השונות לקבלת השערת האפס. הוסכם שהפרוייקטים יוצגו בפגישות הבאות
במהלך המפגש הוצג יישום של שימוש בסטטיסטיקה בייסיאנית לקבלת השערת האפס על ידי קבוצה של שלוש משתתפות
מפגש שביעי (23.1.18)
במהלך המפגש הוצגו שני יישומים נוספים של שימוש בסטטיסטיקה בייסיאנית לקבלת השערת האפס על ידי שתי קבוצות של דוקטורנטים משתתפים.
במפגש זה הצגנו והגדרנו מהי בעיית ההשוואות המרובות (multiple comparisons). דנו בקשר בין בעיית ההשוואות המרובות לבעיות סטטיסטיות קשורות (מחקר אקספלורטורי, תלות בין השוואות). דנו בהרחבה בקשר בין השוואות מרובות לבין רישום מוקדם של ההליך הסטטיסטי (pre-registration), על סמך המאמר:
Wagenmakers, E. J., Wetzels, R., Borsboom, D., van der Maas, H. L., & Kievit, R. A. (2012). An agenda for purely confirmatory research. Perspectives on Psychological Science, 7(6), 632-638.
במפגש זה דנו בפתרונות של הסטטיסטיקה המסורתית לבעיית ההשוואות המרובות, ויישומם בתחומי המחקר השונים של משתתפי החברותא. שמנו דגש על הבעיות בפתרונות אלה ועל התרומה הפוטנציאלית של סטטיסטיקה בייסיאנית. קריאה:
Shaffer, J. P. (1995). Multiple hypothesis testing. Annual review of psychology, 46(1), 561-584.
במפגש זה דנו בפרספקטיבה הבייסיאנית לבעיית ההשוואות המרובות. בפרט דנו בשאלה האם בעיה זו בכלל עדיין קיימת כאשר משתמשים במודלים היררכיים בייסיאניים, על סמך המאמר:
Gelman, A., Hill, J., & Yajima, M. (2012). Why we (usually) don't have to worry about multiple comparisons. Journal of Research on Educational Effectiveness, 5(2), 189-211.
במפגש זה השוונו בין השיטות השונות שבהן דנו עד עכשיו, וסיכמנו על תוכנית העבודה למפגשים האחרונים של הסמסטר ועל חלוקה לקבוצות שונות שיחקרו נושאים ויישומים שונים. התמקדנו בפוטנציאל של שימוש בסימולציות להשוואת שיטות שונות, על סמך המאמר:
Hallgren, K. A. (2013). Conducting simulation studies in the R programming environment. Tutorials in quantitative methods for psychology, 9(2), 43.
במפגש זה אחד ממשתתפי הקבוצה הציג את הנושא של השוואות מרובות במדעי המחשב. דנו על ההבדלים והדימיון בין השווואות מרובות במדעי המחשב לבין השוואות מרובות בפסיכולוגיה ומדעי הקוגניציה, ובאפשרות ליישם חלק מהפתרונות ממדעי המחשב גם במחקר במדעי החברה.
המפגש האחרון של השנה. התחלנו במצגת של שניים ממשתתפי הקורס בנושא השוואות מרובות במחקר של דימות מוחי (ב-fMRI) ועל הפתרונות הנפוצים לבעיה במחקר זה. את חלקו השני של המפגש הקדשנו לסבב בין המשתתפים לסיכום השנה.