שמחנו להכיר את משתתפי הסדנה שיכלו להגיע.
במהלך המפגש עלו כמה עניינים נוספים בהם נעסוק בהמשך השנה, על פי בקשתכם:
בנוסף לתיאום הציפיות שערכנו בפגישה, עסקנו גם במאמרו של בויארין, "הנזיר הנשוי", בתוך: אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות, יעל עצמון: עורכת, ירושלים התשנ"ה, עמ' 94-77.
ניתחנו את מבנה המאמר ואת אופיו המתודולוגי:
קווים חיוביים:
קווים שליליים:
מתוך זה שאלנו:
א. האם עלינו להוסיף הפניה על כל פריט מידע שאנו מעלים במאמרנו? נראה שבויארין בהחלט לא נוהג כך. אך גם נראה לנו שלא כל מה שמותר לרבי מותר גם לתלמיד, ובינתיים, עד שנגיע למקומו ניאלץ להמשיך ולהפנות לרוב.
ב. האם ניתן להעלים מידע שפוגם באמינות הטענה שלנו? יש להתייחס לכל העובדות המצויות ברשותינו, גם לאלה שלכאורה פוגעות בטענה, אך להסביר מדוע הן אינן בעלות משקל העשוי לפגום בה, או מדוע יש לפרשן אחרת וכדו'.
עסקנו גם ברטוריקה האריסטוטלית, הגורסת כי על מנת לשכנע את הקוראים/ שומעים על הדובר להיות בעל שלושה דברים:
אתוס: סמכות להשמיע טענות או השערות בנושא המדובר. מוניטין/ תואר אקדמי/ עיסוק בתחום/ סגנון כתיבה וכדו'.
לוגוס: רעיון חדש, שצריך להיות מקובל על הקהל ומתאים לנקודת השקפתו.
פאתוס: יצירת סיטואציה רגשית על מנת לגרום לקהל להיות קשוב לדובר.
במאמר של בויארין ראינו שהוא משתמש בכולם.
נתראה במפגש הבא!