קבוצת הלימוד "פרו-חברתיות, תוקפנות ומה שביניהן" תדון בסוגיות הקשורות לחקר ההתפתחות הרגשית-חברתית בילדות הצעירה. מחקר בתחום ההתפתחות הרגשית-חברתית של הילד משיק לדיסציפלינות רבות, ולפיכך מגייס עבודה בפרדיגמות שונות ושימוש במגוון מתודולוגיות (למשל בחוג לעבודה סוציאלית, בחוג לפסיכולוגיה ובחוג לחינוך). יחד עם זאת, התפתחות רגשית-חברתית מוקדמת לא נלמדת לעומק כתחום נפרד בחוגים הרלוונטיים. קבוצה זו תעסוק בטווח רחב של התנהגויות הכולל מגוון היבטים של התפתחות רגשית-חברתית בגיל הינקות והילדות המוקדמת; נעסוק הן בהשפעות של סביבה ותורשה על התנהגויות פרו-חברתיות ותוקפניות, והן בהשלכות של יכולות והתנהגויות אלו על הסתגלותם של ילדים. אחת ממטרותיה המרכזיות של הקבוצה היא להעמיק ולקיים אינטגרציה בין תחומים בחקר ההתפתחות רגשית-חברתית בשנות החיים הראשונות, וכך להחליף רעיונות לגבי כיווני המחקר העכשוויים והעתידיים של חברי הקבוצה.
לפרטים נוספים, אנא צרו קשר: gingit@gmail.com.
The study group "Pro-social, aggression and everything in between" will discuss issues concerning social-emotional development in early childhood. Children's Social-Emotional development implicates many disciplines, and therefore involves different paradigms, as well as the use of varied methodologies (for example: in social work, psychology and education). Nonetheless, early social-emotional development is not studied intensively as a separate field in the relevant departments. This study group will discuss a wide range of behaviors, which include a variety of aspects of social-emotional development in infancy and early childhood. We will address both nature and nurture influences on pro-social and aggressive behaviors, and the implications of these behaviors and abilities for children's adjustment. One of the main goals of this study group is to facilitate integration of the different areas of study within the field of social-emotional development during the early years of life, and through that, to exchange ideas about the group members’ current and future research directions.
For more details, please contact: gingit@gmail.com.
מפגש היכרות 21.11.17
במפגש הראשון הכרנו את חברות הקבוצה, את נושא המחקר של כל אחת, את הרקע והרצון להשתתפות בקבוצה "פרו-חברתיות, תוקפנות ומה שבניהן". כל אחת מהחברות סיפרה מה היא מצפה לקבל מהמפגשים והחלטנו יחד על תוכן המפגשים הבאים.
הוחלט שבמפגשים הבאים כל אחת תציג את עבודתה תוך העלאת סוגייה כללית שקשורה לחקר ההתפתחות הרגשית-חברתית, או דילמה העולה מתוך שלב העבודה הנוכחי שלה. בנוסף, הוחלט כי בהמשך ייתכן ונגע בנושאים כלליים הנוגעים לסוגיות מחקר באופן כללי, כגון: דילמת שחזור נתונים. כמו-כן, הוחלפו רעיונות/עצות פרקטיות בין המשתתפות לגבי הנושאים שעלו מתוך ההיכרות הקצרה (רעיונות הקשורים בבחירת נושא, שימוש בכלים מתאימים במחקר, ועוד).
לבסוף, דיברנו על נושאים טכניים בנוגע ללו"ז חברות הקבוצה ותיאום מפגשים להמשך השנה.
הצגת עבודת המחקר של יעל פז:
"השלכות התפתחותיות של הבדלים בינאישיים מוקדמים באמפתיה באוכלוסיה נורמטיבית ובאוכלוסיה בסיכון"
יעל הציגה לקבוצה את עבודת המחקר שלה, שוחחנו על החשיבות של אמפתיה ופרו-חברתיות, ומה ההשלכות של הבדלים ביניאשיים בגילאים צעירים מאוד. שוחחנו על סגיויות סטטיסטיות במחקר מסוג כזה, דנו ביתרונות ובחסרונות של מודלים מורכבים והדרך שניתן להתמודד איתן על ידי תוכנות סטטיסטיות שונות.
בנוסף התקיים דיון מעניין סביב הנושא ההתפתחותי, והעלנו שאלות ותהיות לגבי המשמעות של חקר ההתפתחות, ומדוע חשובה הדרך ההתפתחותית, כאשר התוצאה ההתפתחותית זהה. כמו כן, דנו בחשיבות הקונספטואלית שעומדת מאחורי ניתוח הנתונים במחקר, ובצורך לספר את ה"סיפור" שמעבר לתוצאות ניתוח הנתונים.
במפגש השלישי שנערך ב 16/1/2018, אפרת הציגה לחברות הקבוצה את נושא המחקר שלה: היבטים רגשיים בדיון בקבוצות. לאחר מכן קיימנו דיון לגבי כיוונים אפשריים למחקר, כגון אפשרויות פיתוח כלי והערכתו למורה ו/או לתלמיד.כמו כן, שיטות שונות להערכת הכלי.
בנוסף דנו בתהליכי חשיבה במהלך בניית מחקר, למשל החשיבות בכיוון ספציפי בבחירת נושא ושיטה. דנו בחסרונות וביתרונות בלהיות חלק ממחקר קיים אל מול מחקר עצמאי. ולבסוף, חלקנו עצות פרקטיות להמשך עבודתה של אפרת.
במפגש הרביעי הציגה טל אורליצקי את עבודת הדוקטורט שלה: "הקשרים בין הורות לבין התפתחות של אמפתיה ופרו-חברתיות בשנים הראשונות לחיים".
ההצגה כללה שלושה אספקטים שונים של הורות: (1)היענות הורית למצוקה מול מצבים שלא כוללים מצוקה, (2)המצב הנפשי של האם (דיכאון,חרדה ודחק). (3) שני תחומים בסוציאליזציה: הגנה והדדיות, וכיצד שלושת האספקטים הללו קשורים בהתפתחות של אמפתיה ופרו-חברתיות של הילד מגיל 3 חודשים ועד גיל 3 שנים.
במהלך ההצגה דנו בחשיבות של הדיוק בין מצבים שלא כוללים מצוקה, לבין מצבים של חום הורי, כמו כן דנו בתחילת התוצאות של המחקר, וכיצד ניתן להסביר אותם.
הצגתה של ד"ר מעין דוידוב
במפגש הרביעי ד"ר מעין דוידוב הציגה את מחקרי התזות האחרונים שלה בנושא הורות.
במהלך נמפגש דיברנו על סגנונות הורות, בדגש על הורות מתירנית - תחום שנחקר פחות בספרות. דנו במחקרים שמעין הציגה, למשל, ההבחנה בין הורות מתירנית מתוך חוסר יכולת/אונים, לבין הורות מתירנית מתוך אג'נדה וכיצד אלו קשורים לתוצרות ההתפתחויות של הילד. בנוסף דנו על האופן המתודולוגי בבדיקת המחקרים. היה מפגש מרתק שהניב מחשבות על כיווני מחקר מעניינים וחדשים בתחום ההורות בכלל, ובפרט לגבי הורות מתירנית.
מפגש שישי 3/52018
במפגש הציגה ליאור חלק מעבודת הדוקטורט שלה העוסק בהבחנה בין אמפתיה לסימפתיה.
תחילה דנו בהגדרות של אמפתיה וסימפתיה, וכיצד אלו מתוארים בספרות. לאחר מכן, ליאור הציגה את רעיונותיה והמחקר שעשתה עד כה, על מנת לחדד את ההבחנה במושגים. המחקר הינו מחקר אורך אשר כלל ילדים בגילאים 5 עד 12, והוצגו מגוון ניסויים מענינים וחדשניים. מתוך ניתוח נתונים ראשוני, ניסינו להעלות אפשרויות וכיוונים נוספים למחקר המשך, והעלנו הסברים לתוצאות ניתוח הנתונים. כמו כן העלנו דרכים נוספות לניתוח סטטיסטי של הנתונים.
מפגש פתוח 31.5.18
במפגש זה הזמנו את דנה ורצברגר, דוקטורנטית מהחוג לפסיכולוגיה לדבר על הורות ורגש שלילי של ילדים. במפגש זה דיברנו על השפעה של התפתחות ילדים על הורות אותה הם מקבלים.
21.6.2018
במפגש זה הציגה הגר אזולאי את נושא המחקר שלה: הביולוגיה של סטרס, קוגניציה והתנהגות חברתית. למדנו להכיר את נושא הסטרס באופן מעמיק יותר, כיצד ומתי מודדים אותו ואיך קשור לבחירות חברתיות. דנו במתודולוגיקה של מחקר מסוג זה, בעיות ופתרונות, כיצד ניתן להשתמש בנתונים קיימים, מזוויות ונקודות מבט שונות. לבסוף, חשבנו על דרכים של ניתוח סטטיסטי - כיצד נכון להשתמש בנתונים ואיך לגשת לניתוח באופן יעיל.