הקבוצה תבחן נושאים של זהות ומקום, הנעים בין הפיקטיבי למציאותי, באמנות ובתרבות הישראלית. לאחרונה, השיח סביב אמת, דמיון ומציאות, שאינהרנטי למעשה האמנותי, זלג לתוך השיח הפוליטי, הבינלאומי כמו גם המקומי, כפי שניתן לראות בשימוש במונחים כגון "פוסט-אמת" ו"חדשות מזויפות". ערעור על קטגוריות היסטוריות והבניית זהויות תוך שימוש בבדיה או בדמיון פוליטי רלוונטיים במיוחד לשיח הישראלי, מפני שהזהות הישראלית והיהודית, כמו גם הנרטיב ההיסטורי-מקומי, הם מעין היברידים עתיקים-חדשים שנמצאים בהבניה מתמדת. לשימוש בטקטיקות של זיוף, חיקוי, ובדיה יש חשיבות מיוחדת בהקשר הפוליטי-מקומי, הנשלט לרוב על ידי ערכי אמת ברורים ונרטיב היסטורי יחידני.
במפגשים ישתתפו דוקטורנטים מחוגים שונים, בין השאר מהחוג לתולדות האמנות, החוג למוזיקולוגיה, החוג לתקשורת ועיתונאות והמכון לארכיאולוגיה, שמחקרם נוגע בדרך זו או אחרת בסוגיות אלו. כל מפגש יתמקד בטקסט או מקרה מבחן (היסטורי או עכשווי) אחר, שייבחרו על ידי המשתתפים. תוך דיון תיאורטי במונחים כגון אשליה אסתטית, דמיון פוליטי, cultural jamming, יצירת מקור וסוגית ה-authorship ננסה לחשוב כיצד נושאים אלו באים לידי ביטוי בדיסציפלינות השונות, ומה המקורות וההשפעה שלהם על ההקשר המקומי שאנו חיים בו.
במפגש הראשון השתתפו קרן גודלברג, יונתן אמיר, נועה עברון, אמה גשינסקי, פז כרמל ופרל ניקול.
הצגנו את נושאי המחקר שלנו, וחשבנו יחד איך ננהל את המפגשים הבאים ולמה נקדיש אותם.
הוחלט כי הנושא המשותף לכולנו הוא כינונה של זהות ישראלית - בין אם לאומית, אזרחית, פוליטית, או דתית; אינדווידואלית או קבוצתית; קונקרטית או מדומיינת - דרך תרבות ואמנות.
בכל מפגש משתתף אחר יבחר להציג טקסט או מונח, הקשורים לנושא זה. במפגש הבא תציג פרל פרק מתוך הספר "לא כנענים, לא צלבנים" של דויד אוחנה מ 2008.
מעבר לכך, העלנו רשימה של מושגים, כמו גם טקסטים, שיהיה מעניין לעסוק בהם:
מושגים:
פרקטיקה תצוגתית של מחאה, תרבות נגד, תהליכי קנוניזציה, מושג השיח, מיתולוגיה פוליטית, התפתחות של אתוס, מיתוס וחזון, תיאוריות התקבלות, ניכוס זהויות, מנגנוני שיפוט טעם.
טקסטים:
"על ארץ אבנים: 1967: מקומו של המקום הישראלי", דויד אוחנה, 2017
"בין לאומיות ללאומנות", גרסיאלה טרכטנברג, 2005
"על המקום – אנתרופולוגיה ישראלית", זלי גורוביץ וגדעון ארן, 1991, בתוך הספר "על המקום", זלי גורביץ, 2007
"יוסף זריצקי ורפי לביא: אמנים כמנהיגים", דליה מנור
"פרספקטיבה : מושגים אסתטיים חדשים באמנות שנות השמונים בישראל", דליה מנור, 1991
יהודים, ציונים ומה שביניהם, אניטה שפירא ("זהות במעבר"?)
Liah Greenfeld, Different Worlds; A Sociological Study of Taste, Choice and Success in Art, (Cambridge: Cambridge University Press, (1989) 2006)
המפגש השני יערך ביום ראשון, 7 לינואר, בשעה 11:30-14:00.
במפגש השני השתתפו קרן גולדברג, יונתן אמיר, פרל ניקול, פז כרמל ונועה עברון.
פרל הציגה את ההקדמה לספרו של דויד אוחנה, "לא כנענים ולא צלבנים". הדיון התמקד בניסיון של אוחנה להבין את הארכיאולוגיה האינטלקטואלית של המיתולוגיה הישראלית, דרך שני נרטיבים - הצלבנים והכנענים, המתממשים בדוגמאות חברתיות עכשוויות שונות.
מצורף כאן סיכום המפגש, כמו גם המצגת שליוותה אותו.
כמו כן הוזכרו הרפרנסים הבאים:
"מסוציולוגיה של חשד לסוציולוגיה של משמעות" של ניסים מזרחי
Hans Georg Gadamer (2004)- Truth and Method (book)
Barbie Zelizer (2004) - When facts, truth and reality are God-terms, in Communication and Critical/Cultural Studies, 1(1), pp.100-119
המפגש הבא נקבע ליום ראשון, ה-11 לפברואר, 13:00-14:30.
הוחלט כי נקדיש מפגש נוסף לסוגיית המקום בכללותה, לפני שנעבור לחשוב את סוגיית "האין מקום", כפי שנוסחה ע"י שרה חינסקי במאמרה על אמנות דיאספורית. כלומר על האפשרות לתרבות עברית/ישראלית לא תלוית גיאוגרפיה, וכיצג היא אפשרית בעידן האינטרנט וההגירה.
פז כרמל יציג במפגש הבא את המאמר "על המקום – אנתרופולוגיה ישראלית", זלי גורוביץ וגדעון ארן, 1991, בתוך "על המקום", זלי גורביץ, 2007 - מצורף כאן בפידיאפ.
במפגש השלישי השתתפו קרן גולדברג, פז כרמל, נועה עברון, יונתן אמיר ונטע אסף.
פז הציג את מאמרם של זלי גורוביץ וגדעון ארן "על המקום – אנתרופולוגיה ישראלית" (1991, בתוך "על המקום", זלי גורביץ, 2007 - מצורף כאן). עיקר הדיון התמקד בהבחנה של גורוביץ וארן בין "מקום קטן" כמרחב הפיזי ו"מקום גדול" כמרחב הקדוש ליהדות, ובכך שהיהודיות מאופיינת בגלותיות ופער בין הקדושה לאדמה, ומכך הפרדוקסליות בעצם מימוש הציונות ב"עלייה לארץ". הועלו גם ביקורות כלפי המאמר. עוד ניתן למצוא בסיכום של פז המצורף כאן.
המפגש הבא נקבע ליום ראשון, 11 למרץ, ובו יונתן יציג את "אין אלוהים, אבל הוא הבטיח לנו את הארץ" של אמנון רז-קרקוצקין, ונועה תציג את הפרק "מודרניזם ישראלי באמנות: מזרח או מערב, מקומיות או אוניברסליות - ראשיתה של מחלוקת" של דליה מנור, מתוך "איך אומרים Modernism בעברית", רסלינג, 2010.
| sykvm_pz_krml_mpgsh_shlyshy.docx | 17 KB | |
| Al Hamakom.pdf | 6.53 MB |
במפגש השלישי נכחו יונתן אמיר, פז כרמל, נועה עברון ונטע אסף.
נועה הציגה את הפרק "מודרניזם ישראלי באמנות: מזרח או מערב, מקומיות או אוניברסליות - ראשיתה של מחלוקת" מאת דליה מנור, מתוך "איך אומרים Modernism בעברית", רסלינג, 2010, כמו גם את ההקדמה לספר "מודרניזם ישראלי או מודרניזם בישראל" מאת עודד היילברונר ומיכאל לוין.
יונתן הציג את הטקסט "אין אלוהים, אבל הוא הבטיח לנו את הארץ" של אמנון רז-קרקוצקין.
במפגש החמישי השתתפו קרן גולדברג, אמה גשינסקי, נועה עברון, פז כרמל ופרל ניקול.
קרן הציגה את מאמרו של יונתן מנדל "להסתערב או לחיות" (בתוך "סיפור כיסוי", קטלוג התערוכה של תמיר צדוק, מוזיאון תל אביב, 2017). הדיון עסק בדמות המסתערב ובואפנים שונים של התחזות, התחפשות והסוואה בחברה הישראלית. כמו כן נדונו דמותו הרדיופונית של אליהו נאוי "דאוד אל נאטור" משנות החמישים ועבודת הוידאו של תמיר צדוק "תעלת עזה" (2010). הוזכר מושג הסימולקרה של בודריאר ודלז בהקשר של חיקוי ושוני. מצורפת המצגת.
המפגש הבא ייקבע בקרוב.
| חברותא מפגש 5.pdf | 6.33 MB |
במפגש השישי נכחו קרן גולדברג, יונתן אמיר, נועה עברון, נטע אסף וליאור בן ניסן.
נועה הציגה את נושא המחקר שלה. היא סקרה את האקלים האמנותי בירושלים בין 1948-1970 תוך התמקדות ב"קליקה הגרמנית" ובבצלאל החדש. זה היווה רקע לעלייתה של קבוצת "משקוף" האינטרדיסציפלינרית ב-1968. טענתה של נועה היתה כי קבוצת משקוף, בין השאר, היא עדות לכך כי ההפרדה הקאנונית המקובלת בין סצנת האמנות המודרנית והחילונית של תל אביב לבין סצנת האמנות היהודית והמסורתית בירושלים אינה אלא מיתוס שיש להפריכו. טיעון זה התקשר לנושאים קודמים שנידונו בקבוצה, בנוגע לקשר בין הווית המקום לזהות היהודית/ישראלית/חילונית, כמו גם לפער בין תל אביב לירושלים. מצורפת המצגת.