קבוצה זו עוסקת בעיבוד שפה, רכישת שפה והקשר ביניהן. עיבוד ורכישת שפה נחקרות לעתים קרובות כשתי תופעות קוגניטיביות נפרדות למרות שיש ביניהן קשר הדוק. למשל, בעיבוד השפה היום-יומי ישנו שימוש בידע וכלים אותם השגנו במהלך הרכישה; ומצד שני, מאפייני העיבוד קובעים את קצב וטיב הרכישה.

מחקר בתחום השפה בכלל, ורכישת שפה בפרט, משיק לדיסציפלינות רבות ולפיכך מגייס עבודה בפרדיגמות שונות ובשימוש במגוון מתודולוגיות. בהתאם לזאת, ‎שפה נחקרת במגוון חוגים באוניברסיטה כגון בחוג לחינוך, בחוג לפסיכולוגיה, בחוג ללקויות תקשורת, בחוג לבלשנות, בחוג לקוגניציה, בחוג לפילוסופיה ובחוג למדעי המחשב. מטרת הקבוצה הינה להפיג את הבדידות האקדמית ולתת מסגרת מפרה להצגת העבודות שלנו זה לזו, ובנוסף להוות מסגרת לקריאה ביקורתית ודיון במאמרים. באופן טבעי היא מהווה גם מצע לפיתוח שיתופי פעולה בין הדוקטורנטים המשתתפים.‎‎

כל מפגש מועבר ע״י דוקטורנט מהחברותא, וכולל הצגה של עבודתו של הדוקטורנט ודיון במאמר רלוונטי, אשר אותו יציג הדוקטורנט (אשר יוכל לבחור לשלוח אותו מראש למשתתפי החברותא). במפגשים אלו המציגים יקבלו ביקורת בונה ורעיונות מדוקטורנטים מדיסציפלינות אחרות וגישות תיאורטיות שונות, וכמובן נפתח דיון על העבודה והמאמר המוצג. המפגשים נערכים באנגלית או עברית, לפי העדפת הדובר/ת באותו מפגש.

לעמוד הויקי של הקבוצה

ראשי הקבוצה:

נעמי הברון, פסיכולוגיה
naomi.havron@mail.huji.ac.il

אוה קימל, פסיכולוגיה במסלול ELSC
eva.kelman@mail.huji.ac.il

אליאור סולם, מדעי המחשב ו-LLCC
elior.sulem@mail.huji.ac.il

המרחב האיראני, המשתרע מבחינה היסטורית ממסופוטמיה ועד הודו, היה ביתם של קבוצות אתניות ותרבותיות רבות. בקבוצת חברותא זו נבקש להבין את טיב היחסים בין הקבוצות השונות במרחב למן העת העתיקה ועד המאות הראשונות לאסלאם. על שאלותינו ננסה לענות מנקודות מבט דיאכרונית וסינכרונית באמצעות מספר מקרי בוחן, כגון מידת התערותם של קבוצות המיעוט בבירת האימפריה האח'מנית, המגעים בין הספרות הזורואסטרית לזו היהודית, חיי הקהילות יהודיות באיראן בימי הביניים, הסוחרים הסוגדים ומושבותיהם בסין ועוד.

בכל מפגש יוצג מקרה בוחן אחד על ידי אחד המשתתפים (עבודת מחקר אישית/נושא קרוב לתחום מחקרו), תוך כדי עיון במקורות טקסטואליים או ויזואליים.

במהלך השנה נקיים מספר גם הרצאות אורח של חוקרים שאינם חלק מן הקבוצה. אנו שואפים ליצור דיונים אינטרדיסציפלינריים שבמסגרתם יוכלו חוקרים לבחון שאלות דומות באופן מקיף יותר. דיונים מסוג זה יאפשרו לגשר על כמה מן הפערים בין תחומי המחקר השונים העוסקים באיראן בעת העתיקה ובימי הביניים.

כמו כן, קבוצה זו תאפשר למשתתפים לחלוק עם עמיתיהם לא רק את עבודתם האישית, אלא גם את שאלותיהם ותהיותיהם בנוגע לנושאים הנמצאים כיום בחזית המחקר.

בסמסטר ב' נוספה סדרת מפגשים ייחודית שבמסגרתה נלמד את יסודות שפת האווסטה, כתבי הקודש הזורואסטרים, בהנחיית ד"ר מיגל-אנחל אנדרס-טולדו. מדובר בשפה איראנית עתיקה הדומה מבחינות רבות גם לחלקים הקדומים של הסנסקריט. קבוצת הקריאה הינה יחודית בארץ וכבר שנים רבות לא היה קורס או קבוצת קריאה המוקדשת לנושא. הקבוצה חשובה לכל העוסקים בחקר דתות, ובייחוד דתות איראניות והודו-איראניות ויכולה לעניין גם בלשנים והיסטוריונים של המזרח הקדום. המפגשים יתקיימו אחת לשבוע בימי ג' בשעות 1800-1630.

 ראשי הקבוצה:

אדפטציה ופרשנות-מחדש הינן אינהרנטיות לעולם האמנות, הספרות, המוסיקה והמופע. כמעט כל מחקר העוסק באמנויות מפגיש את החוקר/ת עם עיבודים חוצי זמן, מקום ומדיה אמנותיים, לאורן של פרספקטיבות תרבותיות משתנות. בקבוצתנו, נבקש ליצור שיח בין תלמידי/ות מחקר ממגוון תחומים במטרה לחקור ולהבין לעומק את תיאוריית האדפטציה ואת הפרקטיקות המגוונות שלה.

מושג האדפטציה שכיח בתחום הביולוגיה ומתאר אינטראקציה בין האורגניזם וסביבתו. במעבר לשיח האמנותי נבחן כיצד האדפטציה מהווה ביטוי לאינטראקציה בין היצירה לבין הסביבה והמדיום בו היא נוצרת; נחקור את האופנים בהם אדפטציה נוגעת במהותן של יצירות ושל תפישות-עולם משתנות; נשאל באילו צורות אנו נתקלים בה כחלק מתהליך המחקר ומהם האתגרים שלנו במפגש עם עיבוד של יצירה בתקופה שונה ו/או למדיום אחר.

באמצעות קריאה בטקסטים נבחרים, הקבוצה תיצור תשתית תאורטית לדיון באדפטציה ובמושגים נלווים ורלוונטיים, כגון: אינטר-טקסטואליות, פרשנות, בין-תרבותיות, התקבלות ועוד. לאחר מכן, נבחן את ביטוייה המעשיים של אדפטציה למגוון אמנויות וטקסטים תרבותיים, במטרה לאפיין הן את השפה הייחודית לכל מדיום והן את מהותן המשתנה, או הנשמרת, של היצירות עצמן. חלק ממפגשי הקבוצה יוקדשו לעיון ודיון בעיבודן של יצירות נבחרות לאמנויות שונות, באופן שיאפשר לחברי/ות הקבוצה להחליף רעיונות ולרכוש כלים חדשים לעיון ביצירות על בסיס משותף.

לעמוד הויקי של הקבוצה

ראשי הקבוצה:

"זיכרון קולקטיבי" הינו מושג סמלי, המתייחס לזיכרון כמעוגן בהווה ומשתנה, ככוח שמתעלה על פני האינטרסים האינדיבידואליים ומנחיל לקולקטיבים תחושות מחויבות ומטרה. מחקרים רבים עוסקים בדינאמיות והסלקטיביות בתהליך היווצרות הסיפורים הקולקטיביים, בתפקיד הזיכרון הקולקטיבי בשיקוף ועיצוב המציאות, כמו גם בגיבוש הנרטיב והזהות של הקבוצה ואשרור תחושת השייכות והקהילתיות.

קבוצת לימוד זו תאפשר דיון והעמקה בסוגיות הנוגעות לזיכרון קולקטיבי, מפרספקטיבות שונות הקשורות במגוון דיסציפלינות, למשל: הקשר בין זיכרון קולקטיבי ומשפט לאומי ובינלאומי; כלכלה משותפת וזיכרון משותף; ההקשר הדתי של הזיכרון הקולקטיבי המוקדם המקבל ביטוי במקורות; ההקשר הגיאוגרפי של תביעה לגבולות פיזיים על סמך זיכרון קולקטיבי; הקשר בין זיכרון ומדיה בכלל ובעידן המודרני בפרט ועוד.

עוד נעסוק בסוגיות כגון: תנודתיות ושינויים של זיכרונות על ציר הזמן, "נדידת" זיכרונות בין קולקטיבים, הנצחת זיכרונות "בעייתיים", זיכרונות "חמים" ו"קרים", שאלת הגדרת הקולקטיב ומקורות הזיכרון הקולקטיבי, "שומרי הסף" של זיכרונות, והקשר בין זיכרון ומיתוס, זהות ונרטיב.

הקבוצה פתוחה לתלמידי מחקר ממחלקות שונות המרגישים כי יוכלו להפיק תועלת מהדיון וההפריה ההדדית שקבוצה כזו יכולה להציע.

המפגשים ייערכו אחת לחודש ובמסגרתם נדון בסוגיות העולות מטקסטים מרכזיים בתחום. בנוסף, בחלק מהמפגשים יוזמנו חוקרים בולטים מדיסציפלינות שונות להשתתף בשיח פתוח סביב מושג הזיכרון הקולקטיבי. חלק נוסף של המפגשים יוקדש להצגת עבודות של חברי הקבוצה, ובעקבות כך דיון ומשוב של יתר חברי הקבוצה. כל זאת מתוך שאיפה ללמוד זה מזה ולהתפתח, ואף ליצור שיתופי פעולה וכיווני מחקר וחשיבה חדשים ומשותפים.

ראשי הקבוצה:

מה הקשר בין טיפול נפשי ובין תרבות? כיצד ניתן להתאים את הטיפול והייעוץ להקשר בין תרבותי? האם עזרה וייעוץ תלויים בערכים? עד כמה העזרה משרתת את ערכי העוזר, ועד כמה את ערכי הנעזר? מה בין עזרה לכפיה?

הפסיכולוגיה ומקצועות הייעוץ התפתחו בעת המודרנית ובתרבות המערבית. לפיכך, אנשי מקצוע העוסקים בכך מתקשים פעמים רבות ליישם את הידע שלהם בכדי לעזור ללקוחות מקרב תרבויות אחרות או מקרב מיעוטים תרבותיים. מחקרים מראים כי ההתנהגות, השפה, התפיסה, הרגשות, והמשמעות עשויים להיות שונים משמעותית מתרבות לתרבות. שונות זו מאתגרת את יסודות הפסיכולוגיה והייעוץ. למרות הספרות והכלים הקיימים בתחום, המסגרות הפילוסופיות והתאורטיות שעומדות בבסיסן עדיין זקוקות לביקורת ולפיתוח.

אתם מוזמנים לקחת חלק בקבוצה אינטרדיסיפלינרית ייחודית שמטרתה כפולה: ללמוד על דרכי הטיפול והייעוץ "רגישי התרבות" הקיימים כיום, ובמקביל, לתרום לפיתוח החשיבה התאורטית בתחום.

המפגשים יחולקו בין לימוד של תיאוריה ופרקטיקה מהספרות העדכנית ובין דיון בקבוצה והמשגה מחודשת. אל הדיונים יובאו מקרים למבחן מהספרות ומניסיונם של משתתפי הקבוצה, אשר ישמשו ללימוד והמשגה מחודשת של עקרונות "הטיפול הטוב" בהקשר הבין תרבותי.

שאיפת הקבוצה להיות רחבה ככל שניתן, והיא פתוחה לכל משתתף המוצא בנושא עניין, הן מדיסיפלינות תיאורטיות (כגון פילוסופיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, לימודי תרבות ופסיכולוגיה) והן יישומיות (כגון פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, ייעוץ חינוכי וארגוני).

לרשות הקבוצה תעמוד מסגרת מושגית התחלתית מתחום הפסיכולוגיה החברתית/סוציולוגיה: תיאור תרבות באמצעות הערכים שעומדים בבסיסה (תיאוריית הערכים של שוורץ). בנוסף, יעשה שימוש בחקר מקרים במתודת "למידה מהצלחות" (יונה רוזנפלד) לצורך חילוצם של עקרונות פעולה אשר נמצאו כמיטיבים.

המפגשים יערכו בימי חמישי בין השעות 12:00 ל15:00 אחת לכמה שבועות. 

ראשי הקבוצה:

בעשורים האחרונים חלו מפנים חשובים במחקר החברתי (ובתוכו האנתרופולגי). אחד המפנים המרכזיים מכונה "המפנה החומרי" ובמסגרתו התרבות החומרית עברה למרכז במת המחקר. חפצים וחומרים פיזיים אינם נחקרים עוד בשוליו של המחקר החברתי, כבבואה המשקפת את תודעת ומחשבת האדם, אלא כסוכנים פעילים ועצמאיים שבכוחם להשפיע על האדם. בעוד במחקר האנתרופולוגי חקר התרבות החומרית הוזנח במשך שנים רבות, במחקר הארכיאולוגי הוא אבן היסוד מאז ומתמיד. מנגד, המחקר הארכיאולוגי פנה באיחור אל תחומי מחקר מרכזיים במחקר החברתי. אחד מתחומים אלה הוא המחקר הביקורתי. רק בשנות השמונים המאוחרות החלו ארכיאולוגים להעזר במחקריהם בסוציולוגים, אנתרופולוגים ופילוסופים כפוקו, בורדיה, דה סרטו ועוד.

תפר זה, שבין הארכיאולוגיה והאנתרופולוגיה, יעמוד במרכז הקבוצה שלנו שתפגש אחת לחודש. הקבוצה תדון בגישות ביקורתיות בחקר התרבות החומרית בארכיאולוגיה ובאנתרופולוגיה כמו גם בתחומי ידע נוספים. הקבוצה תנסה לחפש יחד שיטות לתיאור, ניתוח וביקורת של התרבות החומרית, הנהנות מתובנות שצומחות בקו התפר הבין תחומי. הקבוצה פתוחה לתלמידי מחקר מכל התחומים העוסקים בתרבות חומרית ובחקר החומר.

במהלך המפגשים יעשה ניסיון לבדוק את יישומן של שיטות ביקורתיות אלה הן לתרבות החומרית בעת "המודרנית" והן בעת "העתיקה". במסגרת הקבוצה נעסוק בטקסטים תיאורטים-ביקורתים - בכל מפגש נדון באחד הטקסטים וננסה "לפרק" אותו בכדי לעמוד על ההיבטים אותם ניתן ליישם בתחומי המחקר של חברי הקבוצה. לאחר הבנת הטקסט והרעיונות העומדים במרכזו ננסה, בדיון, לגעת בשאלות כגון: כיצד נוכל ליישם את הגישות הביקורתיות הללו במחקרים הנוגעים לחומר? כיצד ניתן להשתמש ברעיונות שעולים במאמרים האלו? כמו כן נבחן כיצד השימוש בגישות ביקורתיות בתחומי מחקר שונים ניתנים ליישום בתחומי ידע הנוגעים לחברי הקבוצה.

ראשי הקבוצה:

שלומית בכר, ארכיאולוגיה
shlomitbechar@yahoo.com

ליאור חן, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה
Liorchen6@gmail.com

בעשור האחרון החלה פריחה משמעותית ביותר של העיסוק הפילוסופי ברגשות, שנמצאת כעת בשיאה, זאת במקביל לעיסוק גובר ברגשות בתחומים אחרים כמו פסיכולוגיה וכלכלה. במובן מסוים ניתן לומר שהעיסוק הפילוסופי בנושא מאגד בתוכו את ריבוי נקודות המבט של התחומים השונים בנוגע לרגשות ומאתגר את ההנחות השונות של התחומים השונים ומהווה אשנב למורכבותו של מושג הרגש. מטרת הקבוצה היא לנסות ולעזור למשתתפים בה להבין מורכבות זו, תוך הפרייה הדדית של התפיסות המקצועיות השונות של רגשות, שקשורות לתחומי העיסוק של המשתתפים בקבוצה. הדגש הפילוסופי של הקבוצה יאפשר מבט-על וניתוח שיטתי של נקודות המבט הללו וכך יאפשר גם לדוקטורנטים שאינם עוסקים בפילוסופיה במישרין להעזר בתובנות שיעלו מדיון זה.

הקבוצה תעסוק בכמה נושאי ליבה ובנושאים נוספים, על פי חשיבותם למשתתפים, ביניהם: 1) מהו רגש? 2) הקשר בין רגשות ובין ערכים ומוסר; 3) רגשות רציונאליים ומוצדקים; 4) איזה ידע יכולים רגשות לספק לנו?

כל פגישה תנוהל על-ידי אחד המשתתפים, כאשר בכל פגישה נדון באחד מתתי-הנושאים שיבחרו. בתחילת הפגישה נעסוק בנושאים המרכזיים שעולים מחומר קריאה שיופץ לפני המפגש ובהמשכה נקיים דיון פילוסופי עקרוני בנושא זה, מעבר לחומר הקריאה, תוך חיבור לעיסוקיהם של המשתתפים.

ראש הקבוצה:

בעשור האחרון גובר העניין הציבורי בנושא המוסר ברחבי העולם האקדמי ומחוצה לו, כאשר שאלות על מה גורם לבני אדם להפוך למוסריים יותר או פחות נחקרות ממגוון כיוונים. אך בעוד שהמחקר האקדמי בתחום המוסר מעניין חוקרים ממגוון רחב של תחומים – החל מפסיכולוגיה ומנהל עסקים ועד רפואה ומשפטים – רוב מהמחקר ממוקד בתוך דיסציפלינות ספציפיות ולא בוחן את סוגיית המוסר מנקודת מבט רחבה יותר. כך, רק לעתים רחוקות ניתן למצוא שילוב אמיתי של דיסציפלינות שונות בחקר המוסר. גם כאן בהר הצופים מצאנו כי ישנם לא מעט תלמידי מחקר שעוסקים בהיבטים שונים של התנהגות מוסרית ותנאים המובילים להדרדרותה, אך מעט פעילות בין-מחלקתית ורב-תחומית.

במסגרת החברותא ניצור קבוצת עבודה משותפת שתעזור לכל אחד מהמשתתפים לקדם את עבודת המחקר האישית שלו. במסגרת הקבוצה נדון בהצעות המחקר שלנו ונכיר רעיונות חדשות הנוגעים לחקר המוסר ממגוון דיסציפלינות, וזאת תוך יצירת סביבה שתעודד כל אחד מאיתנו להתקדם במחקרים האישיים שלנו.

במפגשים הראשונים של הקבוצה נבחן את נושא המוסר במבט על, תוך היכרות ראשונית עם כמה גישות מחקר שונות וכלים לחקר התחום (כמו ניסויי מעבדה אל מול שימוש בסקר החברתי האירופאי). לאחר מכן, כל חבר בחברותא יקבל הזדמנות להציג את נושא המחקר שלו ולהעלות שאלות ספציפיות לדיון במסגרת המפגשים. אחד המפגשים יוקצה לסיור בכנסת ביחד עם המיזם "100 ימים של שקיפות".

ראשי הקבוצה:

אחד האתגרים המשמעותיים במחקר הפוליטי על גווניו השונים נוגע ליכולתו להתמודד עם סוגיות עכשוויות ולתרום תובנות תחת מציאות משתנה. קשיים מתודולוגיים, לצד הצורך האפיסטמולוגי בהתכתבות עם מחקרים קודמים, מביאים לכך שרוב ענייני השעה אינם עולים על שולחנם של העוסקים במחקר הפוליטי. למעשה, גם אם ישנה חוקרת המנסה להתמודד עם אתגר זה, גיבוש ממצאיה ומסקנותיה לרוב ייקח זמן רב, ובכך היא עשויה להחמיץ את ההזדמנות לתרום מהבנתה המחקרית לשיח הציבורי בנושא ולסייע בהתמודדות עם התופעה הנחקרת.

לאור זאת, הקבוצה שמה לה למטרה לגשר על הפער הקיים בין המחקר האקדמי לבין סוגיות פוליטיות עכשוויות, כגון משבר הפליטים באירופה, תמורות בפוליטיקה המפלגתית ובפוליטיקה של זהויות בישראל, עליית כוחן של הרשתות החברתיות ככלי דיפלומטי וכפלטפורמה לשיח פוליטי אזרחי, תפקידה הפוליטי המתעצם של תרבות פופולארית. בתוך כך, הקבוצה תדון בשאלת תפקידה של החוקרת בהתמודדות החברה – בדגש על זו הישראלית – עם בעיות אקטואליות, וכן תיגע בשאלת השתלבות תפקיד זה עם מחויבויותיו המקצועיות בתוך כותלי האוניברסיטה. במסגרת זאת, נשאף להרחיב את גבולות השיח האקדמי הפוליטי מעבר לדיסציפלינות של מדע המדינה ויחסים בינלאומיים, על מנת להבין טוב יותר כיצד תחומי מחקר אחרים יכולים לסייע ולהפרות את המחקר הפוליטי, לשדרגו ולהופכו למעודכן ולרלבנטי יותר.

ראשי הקבוצה:
אביעד לוי, יחסים בינלאומיים

aviad.haifa@gmail.com

סער אלון-ברקת, מדע המדינה
saar.barkat@mail.huji.ac.il