הקול בראש: מסע קוגניטיבי בנתיבים מוזיקליים

קבוצת "הקול בראש" היא פלטפורמה קוגניטיביסטית המאחדת חוקרי מוזיקה מתחומים שונים, כגון תיאוריה מוזיקלית, אתנומוזיקולוגיה, מוזיקה פופולרית ומדעי המוח. הקבוצה תסקור מחקרֵי קוגניציה מן העשור האחרון. יישומי העקרונות הקוגניטיביים יודגמו בדיסציפלינות השונות של משתתפי הקבוצה ובמחקריהם האישיים. תוכניתנו השנתית כוללת שלושה נושאי-על:

  1. ניבוי וציפיות. הקבוצה תסקור ארבע גישות מחקר: [1] המכניזם המוחי של Hohwy, המתמקד במזעור שגיאות; [2] תיאוריית ITPRA של Huron, המטפלת בחמש תגובות מעוררות ציפייה (Imagination, Tension, Prediction, Reaction, Appraisal) ובזיקות שביניהם; [3] בחינתן של חזרות במוזיקה באמצעות כלים מדיסציפלינות שונות, כגון תיאוריה מוזיקלית, בלשנות, פסיכולוגיה ונוירולוגיה; [4] מודלים חישוביים עדכניים, המתייחסים לשיקולים הרמוניים, מלודיים וריתמיים.
  2. תהליכי עיבוד במערכת השמע, כפי שהם באים לידי ביטוי במדד מוחי מרכזי בתחום, הידוע בכינוי mismatch negativity. בין היתר, נדון בסברה שדווקא מרכיבים הנחשבים לבסיסיים, כגון גובה צליל, מחייבים עיבוד מורכב המתרחש באזורי מוח גבוהים, ואילו תהליכי ניבוי הנוגעים לגובה צליל מתרחשים החל מרמות העיבוד הנמוכות ביותר ובטווחי זמן שונים.
  3. תפיסה ועיבוד בין-חושיים (קרוסמודאליות) בהקשריה למוזיקה. התפיסה החושית היא מערכת מורכבת, הכוללת לא רק עיבוד חושי נבדל אלא גם סוגים שונים של קשרים בין החושים השונים. הבנתם של הקשרים הללו היא נדבך חשוב בהבנת התפיסה המורכבת של המוזיקה, מאחר שחלק מן האלמנטים הנתפסים כאינהרנטיים למוזיקה אינם נוגעים רק לחוש השמיעה.

Inside Out: a cognitive journey down musical paths

This group will establish a cognitivist platform that unites music scholars from various disciplines, e.g. music theory, ethnomusicology, popular music and brain research. The group will review cognition research from the last decade. Applications of cognitive principals will be demonstrated by the participants within the framework of their disciplines and personal research. The annual syllabus includes three general subjects:

  1. Prediction and expectations. Four approaches will be reviewed: [1] Hohwy's brain mechanism, focusing on minimizing errors; [2] Huron's ITPRA theory of five anticipatory responses (Imagination, Tension, Prediction, Reaction, Appraisal) and the linkages among them; [3] Examination of repetitions within the music using tools from different disciplines, e.g. music theory, linguistics, psychology and neurology; [4] Recent computational models relating to harmonic, melodic and rhythmic parameters.
  2. Processes in the auditory system as reflected by the ERP component "mismatch negativity". We will discuss the theory that basic parameters, e.g. pitch, require complex processing in high brain areas, while prediction processes concerning pitch occur in lower brain areas and within varying time frames.
  3. Crossmodal perception and processing in the context of music. Perception is a complex system that includes not only discrete sensory processing but also various types of connections between different senses. Understanding these connections is an important component of understanding the complex perception of music because some of the elements perceived as inherent to music are not exclusive to the sense of hearing. 

 

מפגש מס' 1 (22.11.2016)

היכרות ושיחת פתיחה. התוודענו לספר Hohwy, J. (2013) The Predictive Mind. Oxford University Press. במפגש הוצגו חמישה נושאים/פרקים:

הצגת הספר ונושאיו - רם ראובן

פרק 4 - גתית בועזסון

פרק 5 - מיכל גולדשטיין

פרק 6 - ג'יריאס בולטה

פרק 8 - אדם יודפת

פרק 9 - תמר רגב

ספר זה, שאינו עוסק כלל במוזיקה, דן היטב בעיקריו של נושא הציפיות והניבוי, ומסייע ביצירת קטגוריזציה לדיונים עתידיים. המחבר טוען לקיומו של מכניזם מוחי המתמקד במזעור שגיאות, ואשר חולש על הפרספציה, הפעולה וכל מה שביניהן. לטענתו, המוח מכיל מודלים המתייחסים לכל אובייקט מכל סוג, לכן קיימת ציפייה טבעית לתיאום בין המודל לבין המידע המתקבל, ובמקרי אי-תיאום מתקבלת שגיאה (mismatch). מזעור כמות השגיאות ושיפור המכניזם מתאפשרים באמצעות עדכון מתמיד של המודלים המוחיים, יצירת תחזיות חדשות ובחינתן אל מול אינפוטים עדכניים. מעקב אחרי שלבי המודל מתבצע באמצעות זיהוי אותות מוחיים, המעידים על ההייררכיה הפנימית של המודל. בחלקו הראשון של הספר מוצג המכניזם המוצע, ובחלקיו השני והשלישי של הספר המכניזם מקושר למגוון נושאים, כגון מסגרת פרספטואלית, הזיות ורעיונות שווא, אוטיזם, רגשות, אחדות ההכרה ועוד.

התיאוריה המוצעת בספר זה עשויה לספק מסגרת התייחסות למחקרים של כמה מחברי הקבוצה, העוסקים בתהליכים של שינוי ותמורה בחברות אנושיות ובתרבויות במהלך ההיסטוריה. תהליכים אלה מייצרים, בנקודות זמן קריטיות, מודלים המתקבעים בתרבות כ"מתאימים" או "נכונים", ולבסוף כמייצרי ציפיות.

מפגש מס' 2 (13.12.2016)

אדם יודפת סקר את ספרו של יורון:
Huron, D. (2006) Sweet Anticipation: Music and the Psychology of Expectation. Cambridge: MIT Press.

ספר זה הוא אבן דרך חשובה בנושאי הניבוי והציפיות בשדה הקוגניציה של המוזיקה, והוא עשוי להיקרא כהדגמה למחקר המוצג בסעיף 1. אף על פי שהספר נכתב לפני למעלה מעשור לא נס ליחו. בימינו אמנם קיימים מודלים קשיחים ומורכבים יותר, אך ספר זה תוקע עבורנו יתדות איתנים לדיון, ומתווה מגוון קטגוריות חשובות בנושא הציפיות במוזיקה. בספר מוצגת תיאוריה המכונה ITPRA, המטפלת בחמישה יסודות ובזיקות שביניהם: Imagination, Tension, Prediction, Reaction, Appraisal. יורון מפתח שני מושגי יסוד – ייצוגים מנטליים וסכמות – המתהווים בתהליכי למידה סטטיסטיים.

מפגש מס' 3 (3.1.2017)

רם ראובן הציג את ספרה של מרגוליס, המכיל סקירה רחבת יריעה לנושא החזרות במוזיקה מזוויות שונות: תיאוריה מוזיקלית, בלשנות, פסיכולוגיה ונוירולוגיה.

Margulis, E. (2013) On Repeat: How Music Plays the Mind. Oxford University Press.

מפגש מס' 4 (24.1.2017)

 

תמר רגב תציג את נושא ה-MMN. סקירתה תכלול הסבר כללי על EEG והפוטנציאלים (ERP) האודיטורים, כבסיס מקדים להבנת ה-MMN. חומר ההכנה הוא מאמר סקירה מרכזי ומקיף:

Naatanen et al. (2007). The mismatch negativity (MMN) in basic research of central; auditory processing: A review. Clinical Neurophysiology.

המעוניינים בקריאה נוספת יכולים לקרוא בספר Human Auditory Evoked Potentials מאת Picton (גרסת הספר של גוגל) או לספר An Introduction to the Event-Related Potential Technique מאת Luck (ספר כללי הסוקר פוטנציאלים לאו דווקא אודיטוריים וגם הסברים טכניים על השיטה.

 

מפגש מס' 5 (14.2.2017)

מפגש בהובלתו של ג'יריאס בולטה. נושא וחומרי קריאה יתפרסמו בהמשך.

מפגש מס' 6 (14.3.2017)

מפגש עם אורחת הקבוצה, ד"ר רוני גרנות, בנושא ניבוי וציפיות. חומרי קריאה יתפרסמו בהמשך.

מפגש מס' 7 (28.3.2017)

מפגש בהובלתה של מיכל גולדשטיין, בנושא שימוש במודלים ממוחשבים של נוירונים למחקר בקוגניציה מוזיקלית. חומרי קריאה יתפרסמו בהמשך.

מפגש מס' 8 (9.5.2017)

 

נושא וחומרי קריאה יתפרסמו בהמשך.

 

 

מפגש מס' 9 (6.6.2017)

 

נושא וחומרי קריאה יתפרסמו בהמשך.

 

 

מפגש סיום (20.6.2017)

 

נושא וחומרי קריאה יתפרסמו בהמשך.

 

 

מקום הפגישות ומועדיהן

במהלך שנת הלימודים תתקיימנה עשר פגישות בימי ג' בשעה 12:30 בבניין מנדל בחדר 440,  להלן התאריכים. אנא התעדכנו בדף זה בנוגע לחדר ולשינויים במועדים.

סמסטר א'

22.11.2016
13.12.2016
3.1.2017
24.1.2017

 

חופשת סמסטר

14.2.2017

 

סמסטר ב'

7.3.2017
28.3.2017
9.5.2017
6.6.2017

20.6.2017

 

 

 

משתתפים

לפי סדר א"ב (שם ונושא המחקר)

  1. אדם יודפת, מוסיקה פופולרית בישראל מאז 1967: מאפייני הסגנון והקשרם התרבותי.
  2. אסף בראון, קוגניציה מוזיקלית.
  3. ג'יריאס בולטה, היבטים קוגניטיביים משותפים למוזיקה ולאדריכלות.
  4. גתית בועזסון, המעבר בין הטעמה אשכנזית לדקדוקית בשירים בארץ ישראל בראשית המאה העשרים והשפעתו האפשרית על עיצוב הסגנון המוסיקלי של שירי התקופה.
  5. מיכל גולדשטיין, קוגניציה מוזיקלית.
  6. רם ראובן, מחקר השוואתי של הגישות הדידקטיות להקניית תורת הקונטרפונקט המסורתית.
  7. תמר רגב, היבטים קוגניטיביים של תופעות מוזיקליות במסגרת מדעי המוח.

הצטרפו אלינו! לפרטים: רם ראובן, 050-322-8070, ramreu@gmail.com