מפגש שני 21.12.2016

נכחו במפגש: אבי, רננה, יעל בר צדק, כלילה, אדר, יעל פולברמכר ומיקי. 

תחת הכותרת "זר לא יבין זאת?" עסקנו בשאלה כיצד ניתן ליצור מרחב בו חוקר בשדה קרוב יוצר משמעות רחבה ומובנת לעולמו המחקרי. 

כרקע למפגש קראו המשתתפים את המאמר: :The Space Between

On Being an Insider-Outsider in Qualitative Research/ Corbin & Buckle

עיבדנו את עיקרי התוכן לפי הנקודות המרכזיות במאמר:
•מחקר איכותני מזמן סיטואציות רבות של "Insider"
•לכאורה- אחת החוקרות הייתה Insider והשנייה Outsider. בפועל- שתיהן על הרצף שבין פנים לחוץ.
•יש דרגות שונות של "Insider”: חברות פריפריאלית בקבוצה הנחקרת, חברות אקטיבית בקבוצה הנחקרת, חברות מלאה בקבוצה הנחקרת.
•מחקר מבפנים אינו טוב יותר או רע יותר- מזמן סיכויים וסיכונים, דורש מודעות, הגינות ורפלקסיביות גבוהה.
•עדיף להימנע מהבחנות דיכוטומיות בין פנים לחוץ, ולבחור בגישה דיאלקטית של מחקר מתוך תודעה של "על המקף" או "במרחב המרווח"

אל מול תכנים אלו תהינו מה המשמעות המעשית של "מחקר על המקף" , ואיך ניתן לקיים אותו בפועל. 

אל מול המאמר חידדנו את ההבנה בדבר הצורך להגדיר קהל יעד למחקר, ותהינו עד כמה קהל היעד הזה אמור לעצב את תהליכי העיבוד והכתיבה. 

כאלטרנטיבה להצעה למחקר המתבצע במרווח שבין insider  ל outsider בחנו הצעה להשתמש במודל חלון ג'והרי להרחבת החלון הפתוח לפרשנות מוסכמת על אנשים בתוך השדה ומחוץ לו. 

בניסיון ליישם את ההצעה עבדנו על מקרה מדגים מתוך המחקר של מיקי בנושא שילוב טקסטים ביוגרפיים בהוראת היסטוריה. הועלו שאלות בנוגע לטיבה של שאלת המחקר, שיטת איסוף הנתונים ושיטת הניתוח, והועברה ביקורת על הבחירות המתודולוגיות. 

קראנו קטעים מתוך תמלול של קטע מחומר המחקר, וניסינו למצוא בו מרחב פרשנות משותף. התקשינו להגיע להסכמה רחבה על פרשנות החומר. השאלה בנוגע לאפשרות להגיע לפרשנות המשותפת לרבים, ולא רק לחוקר ולמילייה הקרוב אליו, נותרה בעינה.