מפגשי הקבוצה יתקיימו בתאריכים הבאים:
30.11.2016
21.12.2016
4.1.2017
25.1.2017
1.3.2017
29.3.2017
19.4.2017
3.5.2017
7.6.2017
21.6.2017
נכחו: אילה, אדר ומיקי
במהלך המפגש מיקי הציגה התפתחויות האחרונות במחקר שלה, שהושפעו מאוד מהפרזנטציה שהעבירה בקבוצה מספר חודשים קודם לכן.
בעקבות שאלות ועצות של חברי הקבוצה השלב השני של המחקר של מיקי עוסק בניתוח תצפיות רקע בשיעורים של מורים שונים. הבקשה מהקבוצה הייתה לנסות להאיר את עיניה של מיקי להיבטים וקטגוריות בהן התקשתה להבחין כחוקרת בשדה קרוב. דיברנו על כך שבעיה זו היא אינהרנטית למחקר מסוג זה, כפי שעלה מטקסטים שקראנו במפגש הראשון של הקבוצה.
במהלך המפגש עסקנו בקריאת תמלולים של חלק מחומרי המחקר, ונבחנו מחדש קטגוריות שהוגדרו על ידי מיקי, ונראו באופן שונה על ידי שאר חברי הקבוצה, שאינם מעורבים בשדה המחקר.
נוכחים: אילה, אבי, אדר, מיקי ומרצה אורח: ד"ר בוב מארק
את המפגש הקדשנו לפגישה עם ד"ר בוב מארק, שכתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית, והקדיש אותה לבירור השאלה מדוע, גם במציאות של שאיפה לשוויון, והגדרת השוויון כיעד מרכזי של קהילת בית הספר והקהילה העוטפת את בית הספר, לא מצליחים להגיע לשוויון במציאות היומיומית (כפי שמתבטא, למשל, בדומיננטיות של השפה העברית, ובהישגי תלמידים יהודים לעומת הישגי תלמידים ערבים)?
כהכנה למפגש קראנו פרק מתוך עבודתו של בוב, Khalil, Khalil and Khalil
פתחנו את הפגישה בסבב היכרות, בו הסביר כל אחד את הקשר שלו אל שדה המחקר, ובוב הציג את עצמו כחוקר בשדה קרוב: מורה בבית הספר הדו לשוני בנווה שלום/ וואחת אל סלאם, ותושב הכפר.
במהלך השיחה בוב הציג לפנינו את תהליך המחקר, במעבר מעבודת תזה לM.A. לעבודת הדוקטורט, מחקר מקרה קונקרטי למחקר רחב יותר בקהילת בית הספר. הוא תיאר את האתגרים המייחדים את בית הספר, ואת ההיבט המסוים בפעולת בית הספר שהטריד אותו והוביל אותו לחקור את התחום.
בתשובה לשאלותינו, על המורכבויות האתיות והחברתיות של המחקר בשדה קרוב כל כך, ועל השפעות תחומים אלו על האפשרות להציג עמדה ביקורתית, האיר בוב בעיקר את נקודות החוזק שלו כחוקר בסביבה הטבעית שלו. הוא דיבר על הפתיחות הגדולה שגילו כלפיו המשתתפים, על הנגישות שלו לחומרי המחקר ללא התנגדות מצד המשתתפים, ועל הפתיחות לביקורת שהציג בעבודתו כלפי המוסד ודרכי פעולתו. לדבריו, דווקא הקרבה לשדה היא שאפשרה לו ליצור את אחד המחקרים היותר ביקורתיים (אם לא הביקורתי ביותר) כלפי בתי הספר הדו לשוניים.
בוב דיבר על השאיפה שלו להפוך את דפוס המחקר הזה לפרקטיקה נפוצה יותר, ולהזמין מורים רבים יותר למסגרת מקצועית- אקדמית שתאפשר להם לחקור את עבודתם, להבין אותה טוב יותר מבחינה תיאורטית, לבקר אותה באופן רפלקסיבי ומעמיק, ולהפיץ את הידע לכלל קהילת המחקר.
מצאנו את דבריו של בוב מעניינים במיוחד נוכח גישתו הרואה במחקר בשדה קרוב בעיקר יתרון, בשונה מהאופן בו רבים מאיתנו ראו זאת במהלך מפגשי הקבוצה לאורך השנה, כאתגר וכבעיה.
| khalil.pdf | 147 KB |
המפגש הוקדש להיכרות בין חברי הקבוצה.
נכחו שמונה חברות וחברים: אילה, אבי, גיא, יעל פולברמכר, רננה, יעל בר צדק, מיקי ואדר.
חלקו הראשון של המפגש הוקדש להיכרות בין חברי הקבוצה על רקע הקשר של כל אחת ואחד מהם לנושא של מחקר בשדה קרוב.
חלקו השני של המפגש הוקדש למיפוי נושאים מרכזיים בהם נעסוק על בסיס קריאה של שני טקסטים: גישות למה/ ג'ורג' פרק, ואתנוגרפיה בבית הספר/ נעמה צבר בן יהושע (הטקסטים מצורפים להלן). בשיחה על הטקסטים עלו התמות הבאות כנושאים שעשויים לשמש בסיס לדיון במפגשי ההמשך:
"הדברים הפחות יפים שאותם הפרט או המוסד מעדיפים להצניע"- שאלת האתיקה של מחקר קרוב: כיצד נפעל בהגינות ביחס לנבדקים ולשדה כאשר אנו קרובים אליו?
"איך להעניק להם משמעות?- שאלת התוכן הראוי למחקר: מה הופך שדה מוכר וביתי לתוכן מחקרי ראוי? איך מזהים את אותו תוכן ראוי בשדה שאינו חדש לנו?
"לחקור את מה שחדל, לתמיד כך נדמה לנו, להפליא אותנו": שאלת זיהוי המובן מאיליו בעולמך: כיצד נזהה את מה שהפך בעינינו למובן מאיליו ואינו כזה בעיני מי שלא מכירים את השדה היטב? ואיך ננכיח את אותו מובן מאיליו במחקר?
"כאילו אין הוא נושא שאלות או תשובות, כאילו אין בו מידע כלשהו"- שאלת ה"כאילו"- עד כמה, אם בכלל, צריך חוקר בשדה קרוב להעמיד פנים שהוא מרוחק, אובייקטיבי ביחס לתכנים אליהם הוא נחשף?
"ידע פנימי על האתר עשוי להיות נכס... צפיות אלו עלולות לפגום במידה חמורה בערך הנתונים"- שאלת אופן וגבולות השימוש בהיכרות עם השדה- כיצד נבחין בין היכרות מיטיבה, שמקדמת את המחקר, לכזו שפוגעת ומגבילה את שדה הראיה של החוקר? כיצד נפתח מבט שעושה שימוש מיטיב בהיכרות עם השדה, ולא מגביל אותה?
במפגשי ההמשך נבקש לדון, בין השאר, בסוגיות אלו.
נוכחים: מיקי הוניג, אדר כהן, אבי הוכמן, יעל בר-צדק.
המפגש עסק בהשלכותיו של מחקר רגיש על החוקר.
לקראת המפגש קראנו את הטקסט "רק אם יש לה ציצים גדולים" שכתבה פרופ' דלית יסעור בורוכוביץ'.[1]
באמצעות הטקסט, הגדרנו מחקר רגיש כמחקר בעל פוטנציאל איום על המעורבים בו, בהווה ובעתיד. שלושה סוגי איומים כלפי חוקרים ונחקרים זיהו הכותבים (Lee & Renzetti, 1993, אצל יסעור-בורוכוביץ', 2011):
דנו בשאלת הגדרתו של המחקר הפוליטי, ובטענה כי כל מחקר המבקש לאתגר את הסדר החברתי ולצור שינוי הוא מחקר פוליטי, ובהשלכות ענין זה.
דלית יסעור בורוכוביץ' טוענת במאמרה כי לכל שלב מחקרי יש פוטנציאל להיות רגיש, ומתייחסת לניסוח שאלת המחקר, יצירת הקשר עם הנחקרים, ניתוח הנתונים וניסוח המשמעויות וכתיבתן (פרסום). אנו בחנו את משמעות נקודת המבט עמה מגיע החוקר לשדה (ולעולם בכללותו) כ'מוקש', פוטנציאל להפוך את המחקר לרגיש עבורו. לצורך עיבוד זה השתמשנו במושגיה של סנדרה הרדינג מתוך תיאורית נקודת המבט שפתחה (("The Stand Point Theory" : STAND POINT ו – STRONG OBJECTIVITY.[2]
בהמשך הוצג מחקרה של יעל, ונערך דיון על מטרת המחקר, שדה המחקר והרקע לבחירה בנושא.
את הדיון ברגישויות של המחקר והחוקרת ערכנו תוך התייחסות לנקודות הקושי כפי שעלו במאמרה של יסעור – בורוכוביץ' – בנית קשר, גבולות ופוטנציאל פגיעה רגשית או פיזית בחוקרת, ובהמשך למנקודות הקושי של כל אחד מהמשתתפים. דברנו על ההבדלים בתכנים ובעוצמת הרגישויות השונות של כל אחד מאתנו בתוך שדה המחקר שלו ומתוך נקודת המבט הייחודית לו.
יעל הציגה את הקשיים והרגישויות הייחודיים לה ולמחקר שלה, ובהן המשקפיים המגדריות – תחושת המחויבות המוסרית והפוליטית; החשש מאמירות ומסקנות מחקריות שישמשו כחרב פיפיות בידי מתנגדי העמדה הפמיניסטית; הקושי לפגוש סיפורים קשים של פגיעות במהלך הראיונות; והקושי לחשוף את דברי המרואיינות לקהל שיפוטי מתוך תחושת ערטול ופגיעה כפולה בהן.
השיחה הסתיימה במחשבות על הדרכים בהן ניתן להקל על החוקר להתמודד עם הקשיים העולים ממחקר רגיש ופוליטי.
[1] יסעור בורוכוביץ', ד. (2011). "רק אם יש לה ציצים גדולים": אוטו-אתנוגרפיה על יחסי חוקרת-אישה ונחקרים-גברים. המשפט טז תשע"א, 239-257.
[2] Harding, S. (1993). Rethinking Standpoint Epistemology: What is "Strong Objectivity"? In Alcoff, Linda
& Pottre, Elizabeth (Eds.), Feminist Epistemologies (pp. 49-82). New-york London: Routledge.
את המפגש הוביל אדר.
משתתפים: אדר, אילה, מיקי
המפגש נפתח בדיון על דרכי הפעולה של הקבוצה במפגשים שיתקיימו עד לסיום השנה. רעננו את השאלות שהגדרנו בתחילת השנה, וביקשנו לחזור אליהן דרך בניית מפגשים שיעסקו באחת מהתמות שסומנו כפוריות על ידי חברי הקבוצה. בתוך כך, הודגשו הנושאים הבאים:
1. האתיקה של מחקר קרוב: כיצד נפעל בהגינות ביחס לנבדקים ולשדה כאשר אנו קרובים אליו?
2. תוכן הראוי למחקר: מה הופך שדה מוכר וביתי לתוכן מחקרי ראוי? איך מזהים את אותו תוכן ראוי בשדה שאינו חדש לנו?
3. זיהוי המובן מאיליו בעולמך: כיצד נזהה את מה שהפך בעינינו למובן מאיליו ואינו כזה בעיני מי שלא מכירים את השדה היטב? ואיך ננכיח את אותו מובן מאיליו במחקר?
4. שאלת ה"כאילו"- עד כמה, אם בכלל, צריך חוקר בשדה קרוב להעמיד פנים שהוא מרוחק, אובייקטיבי ביחס לתכנים אליהם הוא נחשף?
5. אופן וגבולות השימוש בהיכרות עם השדה- כיצד נבחין בין היכרות מיטיבה, שמקדמת את המחקר, לכזו שפוגעת ומגבילה את שדה הראיה של החוקר? כיצד נפתח מבט שעושה שימוש מיטיב בהיכרות עם השדה, ולא מגביל אותה?
בהמשך המפגש הציג אדר קטע מחומר המחקר שלו- תמלול שיעור- שביחס אליו ביקש את עזרת הקבוצה בפרשנות התכנים ופענוח הטקסט, מתוך הבנה שקרבתו אל המורה, אל הסיטואציה ואל הנושא מונעים ממנו לראות חלק מהדברים שנובעים מתוך הטקסט (בהמשך לסעיף 3 שלעיל).
סיכום מפגש לומדים בחברותא, קבוצת "מחקר בנעלי בית" 19.4.2017
נוכחים: רונית, אבי, אדר, אילה ומיקי.
את המפגש הובילה אילה, שהציגה את המחקר שלה בנושא מדיניות גיוון הרכב הלומדים בהשכלה גבוהה.
לאורך כל המפגש הודגשה, לצד היבטיה השונים של הצעת המחקר, המורכבות שחווה אילה כחוקרת בשדה קרוב, נוכח מציאות של ריבוי כובעים ביחד לשדה:
אילה הציגה את המוטיבציה המחקרית שלה לעיסוק בתחום כניסיון ליצור סדר במציאות שבתוכה היא פועלת: לזהות ולאפיין מודלים שונים של גיוון הרכב הלומדים בהשכלה גבוהה; לקשר בין מודלים קיימים לבין התנאים בהם צומחים; להסביר פרדוקסים בין תפיסות לגבי גיוון הרכב הלומדים לבין המדיניות ופרקטיקות היישום במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל; ולהסביר את היחס בין ההגיונות המנחים את המדיניות לבין יישומיה.
לאחר שהכרנו, על קצה המזלג, את מטרות המחקר, את ההקשרים התיאורטיים הכלליים שלו ואת מקרי הבוחן שיבחנו במהלכו, ולאחר שצפינו ב"נאום השבטים" של הנשיא ריבלין שמהווה תשתית לתפיסת השותפות שמתכתבת עם רעיונות של גיוון בהשכלה הגבוהה, עסקנו בדילמות שאיתן מתמודדת אילה במחקר שלה:
אל הדילמות הללו, ובפרט אל הדילמה השנייה, התייחסו חברי הקבוצה בדיון שהתפתח בעקבות הצגתן.
השתתפו במפגש: מיקי, יעל ב., יעל פ., איילה, אבי, ואדר.
המאמר בו עסקנו הוא: “Being an Insider Researcher While Conducting Case Study Research”
( Unluer, 2012) ובעקבותיו הציג אדר את המחקר שלו ואת הלבטים סביב הפוזיציה שלו בשדה (הדומה לפוזיציה של כותבת המאמר).
מתוך המאמר הוצגו הנקודות הבאות, והודגמו לפי המחקר של אדר:
יתרונות של חוקר בארגון בו הוא פועל:
חסרונות של חוקר "מבפנים":
הודגמה התפיסה הרפלקטיבית של כותבת המאמר, אשר מנתחת את היתרונות והחסרונות בהתאם לשלבי המחקר. קראנו קטעים מתוך חומרי המחקר שהציג אדר ונערך שיח על הפרשנות שלהם ואודות השאלה עד כמה יכול החוקר להימנע (ולחלופין: להשתמש לטובת המחקר) ב"ריבוי הכובעים" בהם הוא נכנס לשדה.
נכחו: רונית, אילה, אדר ומיקי
רונית הובילה את המפגש, והציגה את המחקר שלה תחת הכותרת "הצד האפל של הנחמדות- ארגוני גג במגזר השלישי".
רונית הכירה לנו בראשי פרקים את המחקר שבו היא עוסקת, ואת מושגי היסוד שבהם היא עסוקה: ארגוני גג המאגדים תחתיהם ארגונים או עמותות , במטרה לפעול כקבוצה להשגת מטרות משותפות. מדובר בארגונים בעלי מבנה מורכב ומסובך מבחינה ביורוקרטית, דבר שיוצר אתגרים רבים בתפעול ארגוני הגג, ובבניית היחסים בינם לבין ארגוני הקצה. רונית הציגה שלושה הגיונות המנחים את דפוסי ההתנהלות של ארגוני הגג: הגיון הרשת, הגיון השוק והגיון ההיררכיה, ואת שאלת המחקר הנגזרת מאותם הגיונות: איך ארגוני גג משיגים משילות ברשת או בשדה, ואיך ארגונים כאלו נשלטים.
השאלה המרכזית שאליה התנקז הדיון היה כיצד ניתן לשאול שאלה אמתית, שהתשובה אליה נתונה לחקר של ממש, ביחס למציאות המוכרת לחוקרת כמעט עד קצותיה?
דיברנו על כך שהמפתח עשוי להימצא בחקר הארגונים לא מצד ההנהלה שלהם, אליה רונית מקורבת מאוד ולעיתים כשותפה ויועצת, אלא מצד ארגוני הקצה, השותפים לארגון הגג, ומקבלים ממנו שירותים שונים. ביצוע המחקר מזווית זו עשוי אולי לאפשר לחוקרת לראות בשדה מציאויות שהייתה עיוורת ביחס אליהן, ולהכיר את דינמיקת המשילות כפי שהיא נחווית ופועלת בארגונים המאוגדים.
נכחו במפגש: אבי, רננה, יעל בר צדק, כלילה, אדר, יעל פולברמכר ומיקי.
תחת הכותרת "זר לא יבין זאת?" עסקנו בשאלה כיצד ניתן ליצור מרחב בו חוקר בשדה קרוב יוצר משמעות רחבה ומובנת לעולמו המחקרי.
כרקע למפגש קראו המשתתפים את המאמר: :The Space Between
On Being an Insider-Outsider in Qualitative Research/ Corbin & Buckle
אל מול תכנים אלו תהינו מה המשמעות המעשית של "מחקר על המקף" , ואיך ניתן לקיים אותו בפועל.
אל מול המאמר חידדנו את ההבנה בדבר הצורך להגדיר קהל יעד למחקר, ותהינו עד כמה קהל היעד הזה אמור לעצב את תהליכי העיבוד והכתיבה.
כאלטרנטיבה להצעה למחקר המתבצע במרווח שבין insider ל outsider בחנו הצעה להשתמש במודל חלון ג'והרי להרחבת החלון הפתוח לפרשנות מוסכמת על אנשים בתוך השדה ומחוץ לו.
בניסיון ליישם את ההצעה עבדנו על מקרה מדגים מתוך המחקר של מיקי בנושא שילוב טקסטים ביוגרפיים בהוראת היסטוריה. הועלו שאלות בנוגע לטיבה של שאלת המחקר, שיטת איסוף הנתונים ושיטת הניתוח, והועברה ביקורת על הבחירות המתודולוגיות.
קראנו קטעים מתוך תמלול של קטע מחומר המחקר, וניסינו למצוא בו מרחב פרשנות משותף. התקשינו להגיע להסכמה רחבה על פרשנות החומר. השאלה בנוגע לאפשרות להגיע לפרשנות המשותפת לרבים, ולא רק לחוקר ולמילייה הקרוב אליו, נותרה בעינה.
התארחנו בכנס דוקטורנטיות ודוקטורנטים באוניברסיטת תל אביב, ששני מושבים בו נגעו במידה רבה לנושאים בהם עסקנו בדיוני הקבוצה.
מצורפת תכנית הכנס.
באופן מיוחד נגעו לתחומי העניין שלנו ההרצאות שנשאו דוקטורנטיות במושב השלישי של הכנס, שעסק בשאלה "את מהשדה או מהאוניברסיטה". נושאים כגון המתח הנוצר בעקבות ריבוי כובעים של החוקרת בשדה, שעלה בהרצאתה של חיה גרשוני, או טשטוש הגבולות בין אקטיביזם חברתי למחקר חברתי האירו באור נוסף ומעניין שאלות שבהן עסקנו במהלך מפגשי הקבוצה.