עיבוד ורכישת שפה בגישה בין-תחומית

קבוצה זו עוסקת בעיבוד שפה, רכישת שפה והקשר ביניהן. עיבוד ורכישת שפה נחקרות לעתים קרובות כשתי תופעות קוגניטיביות נפרדות למרות שיש ביניהן קשר הדוק. למשל, בעיבוד השפה היום-יומי ישנו שימוש בידע וכלים אותם השגנו במהלך הרכישה; ומצד שני, מאפייני העיבוד קובעים את קצב וטיב הרכישה.

מחקר בתחום השפה בכלל, ורכישת שפה בפרט, משיק לדיסציפלינות רבות ולפיכך מגייס עבודה בפרדיגמות שונות ובשימוש במגוון מתודולוגיות. בהתאם לזאת, שפה נחקרת במגוון חוגים באוניברסיטה כגון בחוג לחינוך, בחוג לפסיכולוגיה, בחוג ללקויות תקשורת, בחוג לבלשנות, בחוג לקוגניציה, בחוג לפילוסופיה ובחוג למדעי המחשב. מטרת הקבוצה הינה להפיג את הבדידות האקדמית ולתת מסגרת מפרה להצגת העבודות שלנו זה לזו, ובנוסף להוות מסגרת לקריאה ביקורתית ודיון במאמרים ונושאים רלוונטים. באופן טבעי היא מהווה גם מצע לפיתוח שיתופי פעולה בין הדוקטורנטים המשתתפים.

כל מפגש מועבר ע״י דוקטורנט מהחברותא, וכולל הצגה של עבודתו של הדוקטורנט ודיון במאמר רלוונטי, אשר אותו יציג הדוקטורנט (אשר יוכל לבחור לשלוח אותו מראש למשתתפי החברותא). במפגשים אלו המציגים יקבלו ביקורת בונה ורעיונות מדוקטורנטים מדיסציפלינות אחרות וגישות תיאורטיות שונות, וכמובן נפתח דיון על העבודה והמאמר המוצג.

המפגשים נערכים באנגלית או עברית, לפי העדפת הדובר/ת באותו מפגש.

ראשי הקבוצה:

eva.kelman@mail.huji.ac.il - אוה קימל

elior.sulem@mail.huji.ac.il - אליאור סולם

galit.agmon@mail.huji.ac.il - גלית אגמון.

An Interdisciplinary Approach to Language Processing and Acquisition

This group will engage in the study of language processing, language acquisition and the interaction between the two. Language processing and language acquisition are often studied as two separate cognitive phenomena, despite their interconnectedness. For example, as adults we process language using knowledge and skills we have acquired in the process of language acquisition; on the other hand, processing limitations often determine the rate and quality of acquisition

The study of language in general, and the study of acquisition particularly touches upon many disciplines, and uses varied research paradigms and methodologies. Accordingly, language is studied at numerous departments in the university, such as: education, psychology, language disabilities, linguistics, cognition, philosophy and computer science. The purpose of the group is to dissipate the academic barriers often felt by students engaged in the study of language processing and acquisition, and to provide a framework for mutual stimulation by presenting and discussing our research, as well as key papers and topics in the field. Such a group would naturally become a platform for interdisciplinary cooperation

In each meeting, participants will present their own work, and a key paper on the subject (which they may choose to send to the rest of the group in advance). The group will discuss the paper and the students’ work in order to provide them with feedback, ideas, and insight which result from debates among researchers from diversified fields. The meetings will be held in Hebrew or English, depending on the presenting student’s preference

Group Coordinators

Eva Kimel eva.kelman@mail.huji.ac.il
Elior Sulem elior.sulem@mail.huji.ac.il
Galit Agmon galit.agmon@mail.huji.ac.il

גלית אגמון - ELSC

אולגה אייזנברג - פסיכולוגיה

מויש בר-לב - בלשנות ו-LLCC

הנרי ברייס - קוגניציה

ניצן גדו - מדעי המחשב

תמר ג'ונסון - קוגניציה

דניאל הרשקוביץ - מדעי המחשב במסלול הלימודים של ELSC

לשם חושן - קוגניציה (מעבדה במדעי המחשב)

עינת קרן - בלשנות

אליאור סולם - מדעי המחשב

אלה צוברי - קוגניציה

אוה קימל - פסיכולוגיה במסלול הלימודים של ELSC

מפגש ראשון - 17.11.16

המפגש הראשון נערך ביום חמישי ה-17.11.16 ב-13:00 בגבעת רם, בניין רוטברג (מדעי המחשב), חדר B410.

משתתפים: אוה, אלה, אליאור, גלית, דניאל, הנרי, מויש, ניצן, עינת.

בפגישה זו הוצגו על ידי אוה, גלית ואליאור מבוא ותכנית לשנה זו. בנוסף למחקרים אישיים, שלוש תימות שננסה לדון בהן בחברותא ולקשר אליהן את המחקרים והמאמרים: בלשנות גנרטיבית אל מול בלשנות מבוססת שימוש, מודלים חישוביים לעיבוד ורכישת שפה בפסיכולוגיה קוגניטיבית, תרומת בלשנות חישובית לעיבוד ורכישת שפה.

לאחר מכן ערכנו סבב בין כל המשתתפים שתיארו את נושאי מחקריהם והציפיות ממפגשי החברותא.

מפגש שני - 1.12.16

המפגש השני נערך ביום חמישי ה-1.12.16 ב-12:30 בהר הצופים, חברה, חדר 2202

משתתפים: אוה, אלה, אליאור, גלית, דניאל, לשם, ניצן, עינת, תמר.

בפגישה אליאור (מדעי המחשב) הציג הקדמה על התרומה של עיבוד ממוחשב של שפה (NLP) ובלשנות חישובית למחקר בעיבוד ורכישת שפה ע״י בני אדם. אליאור התבסס על מאמר סקירה בנושא של שולי וינטנר: "(2010)Computational models of language acquisition " והציג מספר אלגוריתמים למשימות הקשורות לעיבוד ורכישה.

דגש מיוחד ניתן להערכה של מודל רכישת שפה, לגביה דנו בחברותא תוך השוואה בין שיטות שונות.

מפגש שלישי- 22.12.16

המפגש השלישי נערך ביום חמישי ה-22.12.16 ב-12:45 בהר הצופים, חברה, חדר 2206

משתתפים: אוה, אולגה, אלה, אליאור, גלית, דניאל, הנרי, מויש, נעמי, עינת, קדם.

בפגישה אולגה (פסיכולוגיה) הציגה את עבודתה על הבנת משפטים מורכבים. ההצגה כללה נתונים התנהגויים מניסויים וכן נתוני fMRI.

הניסויים מחזקים את הטענה לפיה חזרה משולבת של המבנים והמילים יכולה להקל על העיבוד של משפטים מורכבים.

מפגש רביעי-12.1.17

המפגש הרביעי התקיים ביום חמישי ה-12.1.17 ב-13:00 בגבעת רם, בניין רוטברג (מדעי המחשב), חדר B410.

משתתפים: אוה, אלה, אליאור, גלית (בוידיאו), דניאל, זוהר, לשם, מויש, עינת, שירה.

מויש (בלשנות ו-LLCC) דיבר על אימפליקטורות סקלריות כשהוא מציג את הדרכים לחישוב אלטרנטיבות וכן את היסקי הבחירה החופשית כמקרה פרטי.

הבחנו בין הגישה הגרייסיאנית שמתייחסת לתהליך כחלק מהפרגמטיקה לבין הגישה הדקדוקית. כמו כן מויש הציג את האפשרויות הנלוות לגישה הדקדוקית כמו רקורסיה ושעבוד וכן שימוש בגישה הזו כדי להסביר היסקי בחירה חופשית. ב-16.2 מויש ימשיך את ההצגה ויקשר את הנושא הזה לרכישת שפה. בפרט הוא ידבר על חישוב אלטרנטיביות והיסקי בחירה חופשית אצל ילדים. נדון במאמר:

Children interpret disjunction as conjunction: Consequences for theories of implicature and child development של ( Singh et al. (2010 .

כתבה על העבודה הזו: http://news.mit.edu/2016/why-children-confuse-simple-words

מפגש חמישי-26.1.17

המפגש החמישי התקיים ביום חמישי ה-26.1.17 ב-12:30 בהר הצופים, חברה, חדר 3202.

משתתפים: אוה, אליאור, גלית, דניאל, לשם, עינת.

עינת (בלשנות) הציגה את עבודתה על הדמיון והשוני בין העברית החדשה לבין שפות קריאוליות ושפת קוינה. עינת קודם הציגה את המושגים של שפת קוינה ושפות קריאוליות (שם ישנו שלב מוקדם של פידג'ין) ותהליך היווצרותם. שפת קוינה נוצרת במצב בו יש חפיפה והבנה הדדית בין שפות האם של הדוברים. בשפות קריאוליות בהתחלה אין חפיפה בין השפות וישנה בד"כ קבוצת דוברים דומיננטית . קראנו לשני סוגי השפות שפות מגע. לאחר מכן דנו בעברית החדשה והשפעתן של יידיש, רוסית ופולנית על המבנה של השפה (בפרט על תופעות של שלילה). לדעת רבים מהחוקרים יש להרחיב את המושג של שפת מגע על מנת שיכיל גם את תופעת העברית החדשה.

מפגש שישי-16.2.17

המפגש השישי התקיים ביום חמישי ה-16.2.17 ב-13:00 בגבעת רם, בניין רוטברג (מדעי המחשב), חדר B410.

משתתפים: אוה, אלה, אליאור, גלית, דניאל, הנרי, לשם, מויש.

מויש המשיך את הצגתו בנושא חישוב אלטרנטיבות אצל ילדים והיסקי בחירה חופשית.

לפי הממצאים נראה שהילדים כן מחשבים אימפליקטוריות סקלריות (עם אותו מכניזם כמו מבוגרים) אך הם לא מייצרים את אותן אלטרנטיביות: יש להם פחות אלטרנטיביות. נראה שילדים כן יכולים להחליף רכיב בתת-רכיב שלו אך אין להם גישה לאלטרנטיביות שמגיעות מהלקסיקון.

לאחר מכן מויש קישר זאת עם תופעת ההומוגניות אותה הוא חוקר.

מפגש שביעי-8.3.17

המפגש השביעי השנה והראשון בסמסטר ב' התקיים ביום רביעי ה-8.3.17 ב-10:30 בהר הצופים, חדר 3304 (חברה).

משתתפים: אוה, אליאור, בר, גלית, דניאל, הנרי, מויש, שירה.

במפגש הנרי (קוגניציה) הציג את הצעת המחקר שלו בנושא: Statistical Learning and Second Language Learning: Neurocognitive Determinants

לאחת הקדמה ודיון על מסקנות המאמר של Saffran(1996): Bootstrapping of inter-syllable probabilities for word segmentation , הנרי הציג את שלבי התכנית. נקודה ראשונה היא לחקור את הקשר בין יכולת למידה סטטיסטית ויכולות שפה וכיצד מטלות שונות של למידה סטטיסטית יכולות לנבא את היכולת השפתית. נקודה שנייה היא לבדוק האם המבנה הנירולוגי תלוי במשימת הלמידה הסטטיסטית ובפרט באם המשימה היא שפתית או לא. לבסוף, הנרי הציג את התכנית לחקור את הקשר בין למידה סטטיסטית לשינויים נירולוגיים.

מפגש שמיני-28.3.17

המפגש השמיני היה מפגש משותף עם חברותת ייצוגים מנטליים והוא התקיים ביום שלישי ה-28.3.17 ב-12:30 בהר הצופים, בניין מנדל, חדר 140.

משתתפים: אביב, אוה, אורי, אליאור, גלית, הנרי, מויש, עינת.

גלית (ELSC ) דיברה על ייצוג מנטלי של שפה - שלילה כדוגמה.

בשלב ראשון גלית הציגה חומר רקע על ייצוג משמעות ועל הקשר שלו למבנים בלשניים. בשלב זה דנו בין היתר במהי הצורה הבסיסית של משפט, (נראה שמשפט חיובי, יחסית לשלילה או לסביל, לא דורש עיבוד נוסף), וכן בטענה לפיה הקושי בעיבוד (למשל בסביל) נובע מהמבנה התחבירי ולא מהסמנטיקה (מהייצוג המנטלי).

לאחר מכן גלית הציגה את מחקרה על עיבוד משפטים חיוביים ושליליים המסתכל על מקרה פרטי של הדיון לעיל והמראה את הצורך לעבד את המשפט במקרה השלילי.

מפגש תשיעי-19.4.17

המפגש התשיעי התקיים ביום רביעי ה-19.4.17 ב-10:00 בגבעת רם, בניין רוטברג (מדעי המחשב), חדר A510.

משתתפים: אוה, אליאור, גלית, דניאל, הנרי, מויש.

גלית המשיכה את ההצגה מהפעם הקודמת על ייצוג מנטלי של שפה תוך כדי התמקדות במקרה השלילה וכן בקשר עם ערך האמת.

מפגש עשירי-3.5.17

המפגש העשירי - מפגש פתוח - התקיים ביום רביעי ה-3.5.17 ב-10:00 בגבעת רם, בית קפה העברית.

משתתפים: אוה, אליאור, גלית, דניאל, עינת, רם.

אוה (פסיכולוגיה ו-ELSC ) דיברה על שימוש במודלים חישוביים לעיבוד ורכישת שפה ב-Cognitive Science. דניאל (מדעי המחשב) המשיך וקישר מודלים כגון אלו לבלשנות חישובית ועיבוד ממוחשב של שפה, שם השיטות העכשוויות אינן בהכרח סותרות ויכולות לתת מענה למידול עיבוד ורכישת שפה בגישה קוגניטיבית. אוה קודם הציגה סקירת ספרות על השפעת שכיחות המילים על העיבוד וכן דנו במודל רשת למידול קריאה: 1989 ,Harm & Seidenberg, 2004, Seidenberg & McClelland

לאחר מכן דניאל הציג מאמר תגובה של Carlos Gomez Rodriguez למאמר של Chriatiansen & Chater שלמדנו בשנה שעברה בחברותא על Now or Never Bottelneck: http://www.grupolys.org/biblioteca/Gom2015a.pdf

לבסוף ערכנו סבב סיכום לחברותא השנה והצגנו תוכניות ורעיונות לשנה הבאה.

מפגש אחד-עשר -21.5.17

המפגש האחד עשר - האחרון לשנה זו - התקיים ביום ראשון ה-21.5.17 ב-13:00 בגבעת רם, בניין רוטברג (מדעי המחשב)

משתתפים: אוה, אלה, אליאור, גלית, דניאל, לילך, מויש, רם.

אלה (קוגניציה ו- LLCC) הציגה את עבודתה על השימושים של הפעלים "בא" ו"מגיע" בעברית.

לאחר שכל אחד חשב על הבדלים במשמעות בין הפעלים "בא" ו"מגיע", אלה הציגה דוגמאות להבדלים אלו וכן יסודות של תיאוריה שיכולה להסביר את ההבדל. לאחר הקדמה על מודאלים ופעלי עמדה, אלה הראיתה שבשימוש המודאלי - "בא לי" ו- "מגיע לי" ההבדלים יותר משמעותיים: "בא לי" הוא בולטי, "מגיע לי" הוא דיאונטי (חוקים חיצוניים), אך יש בו גם רכיב בולטי. לאחר מכן דנו בשימושים מוקדמים של "מגיע לי" (בתלמוד) וכן בקשר לשפות אחרות. לבסוף אלה הציגה את הנושא מנקודת מבט של רכישת מודאליים אצל ילדים.