המפגש הוקדש להיכרות בין חברי הקבוצה.
נכחו שמונה חברות וחברים: אילה, אבי, גיא, יעל פולברמכר, רננה, יעל בר צדק, מיקי ואדר.
חלקו הראשון של המפגש הוקדש להיכרות בין חברי הקבוצה על רקע הקשר של כל אחת ואחד מהם לנושא של מחקר בשדה קרוב.
חלקו השני של המפגש הוקדש למיפוי נושאים מרכזיים בהם נעסוק על בסיס קריאה של שני טקסטים: גישות למה/ ג'ורג' פרק, ואתנוגרפיה בבית הספר/ נעמה צבר בן יהושע (הטקסטים מצורפים להלן). בשיחה על הטקסטים עלו התמות הבאות כנושאים שעשויים לשמש בסיס לדיון במפגשי ההמשך:
"הדברים הפחות יפים שאותם הפרט או המוסד מעדיפים להצניע"- שאלת האתיקה של מחקר קרוב: כיצד נפעל בהגינות ביחס לנבדקים ולשדה כאשר אנו קרובים אליו?
"איך להעניק להם משמעות?- שאלת התוכן הראוי למחקר: מה הופך שדה מוכר וביתי לתוכן מחקרי ראוי? איך מזהים את אותו תוכן ראוי בשדה שאינו חדש לנו?
"לחקור את מה שחדל, לתמיד כך נדמה לנו, להפליא אותנו": שאלת זיהוי המובן מאיליו בעולמך: כיצד נזהה את מה שהפך בעינינו למובן מאיליו ואינו כזה בעיני מי שלא מכירים את השדה היטב? ואיך ננכיח את אותו מובן מאיליו במחקר?
"כאילו אין הוא נושא שאלות או תשובות, כאילו אין בו מידע כלשהו"- שאלת ה"כאילו"- עד כמה, אם בכלל, צריך חוקר בשדה קרוב להעמיד פנים שהוא מרוחק, אובייקטיבי ביחס לתכנים אליהם הוא נחשף?
"ידע פנימי על האתר עשוי להיות נכס... צפיות אלו עלולות לפגום במידה חמורה בערך הנתונים"- שאלת אופן וגבולות השימוש בהיכרות עם השדה- כיצד נבחין בין היכרות מיטיבה, שמקדמת את המחקר, לכזו שפוגעת ומגבילה את שדה הראיה של החוקר? כיצד נפתח מבט שעושה שימוש מיטיב בהיכרות עם השדה, ולא מגביל אותה?
במפגשי ההמשך נבקש לדון, בין השאר, בסוגיות אלו.